משה מרדכי בידרמן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
לא רלוונטי כאן |
|||
שורה 39:
[[קובץ:האדמו"ר מלעלוב עם השפע חיים מצאנז.tif|ממוזער|האדמו"ר מלעלוב עם [[יקותיאל יהודה הלברשטאם|האדמו"ר מצאנז קלויזנבורג]]]]
עם פטירת אביו, ב[[צום גדליה]] [[ג' בתשרי]] [[ה'תר"ץ]] בירושלים, הוכתר כממלא מקומו על ידי
התפרסם כצדיק מופלא ופועל ישועות. עריכת שולחנותיו היו לשם דבר. נהג לטבול רבות ב[[מקווה]] וסבל ייסורים. נערץ על ידי אדמו"רי דורו, קשר עמוק נוצר בינו לבין האדמו"ר רבי [[אהרן רוקח|אהרן מבעלזא]] ורבי ישראל אבוחצירה (ה[[באבא סאלי]]). הקפיד להצניע למדנותו ומדרגותיו, לאחר פטירתו נודע כי נהג לסיים לימוד ש"ס בבלי כולו מדי שנה.
שורה 45:
בשנת ה'תשכ"ב מונה רבי משה מרדכי ביוזמת החסיד יהושע השל הלטובסקי גם לאדמ"ורם של פלג "הזקנים" ב[[חסידות קרלין]]. בעקבות כך היה לרבן של שתי חצרות, תופעה יחידאית ב[[תנועת החסידות]]. הפלג שבראשה עמד רבי משה מרדכי נקרא כיום [[חסידות פינסק-קרלין]].
רבי משה מרדכי נפטר ב[[כ"ד בטבת]] [[ה'תשמ"ז]] ונקבר ב[[בית הקברות בהר הזיתים]], לצד אדמו"רי בית לעלוב, אביו, סבו ואבי סבו. חלק מדברי תורתו כונסו בספר "ברכת משה". רבים מדברי תורתו הודפסו בספרי רבי [[נח גד וינטרוב]] עוד בחיי האדמו"ר שהיה ידידו הקרוב ביותר. הרמ"מ מלעלוב נתן הסכמה לרבי נח גד כבר בשנת תרצ"ד על ספרו מטע אהלים פרי מטעו.
[[קובץ:רבי משה מרדכי בידרמן בן רבי שמעון נתן נתע מלעלוב.JPG|ממוזער|קבר רבי משה מרדכי בהר הזיתים]]
| |||