רב סעדיה גאון – הבדלי גרסאות

'''רב סעדיה בן יוסף אלפיומי גאון''' ([[יולי]] [[882]] – [[21 במאי]] [[942]]) בן העיר [[פיום]], המכונה גם בקיצור: '''רס"ג,''' היה [[איש אשכולות]], מ[[גאונים|גאוני]] [[בבל]]. בגיל 36 שימש כ[[ראש ישיבה|ראש]] [[ישיבת סורא]] ב[[בגדאד]].

 

 

==תולדות חייו==

על תפסיר רס"ג נכתבו כמה פירושים, החשוב שבהם הוא נוה שלום לרב [[עמרם קורח]], אחרון רבני תימן. כמו כן נכתבו הערות על ידי [[יוסף דרנבורג]] מהדירו, וכן על ידי הרב [[חיים כסאר]]. הרב [[יוסף קאפח]] ליקט מתרגום זה תרגומים רבים בעלי משמעות, ופרסמם בשם "פירושי רבינו סעדיה גאון על התורה". הרב משה פתיחי פרסם את התפסיר במסגרת חומש "דרך הקדמונים" (ירושלים, [[ה'תשע"ח]]) והוסיף לו פירוש נרחב. [[יהושע בלאו]] פרסם לקראת היותו בן מאה כרך ראשון מתוך סדרת פירושים על התפסיר, בשם "עיונים בתפסיר רב סעדיה גאון לתורה", כרך א: בראשית ([[האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים]], ירושלים, [[ה'תשע"ט]]).

 

 

====שרח בראשית====