לואי ניקולא דאבו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מלחמת רוסיה-צרפת (1812) ==> מלחמת רוסיה–צרפת (1812)
קרב ווטרלו ==> קרב וטרלו
שורה 37:
בתחילת הפלישה, פיקד דאבו על [[הקורפוס הראשון (גרנד ארמה)|הקורפוס הראשון]], אשר כלל למעלה מ-70,000 חיילים. הוא הביס כוחות רוסיים באזור [[מוהילב]], לפני שחבר לכוח העיקרי. הוא השתתף בכל המסע הכושל עד הנסיגה. במהלך הנסיגה, הוא פיקד על העורף. אולם נפוליאון סבר שהוא אטי מדי והחליף אותו ב[[מישל נה]]. הוא לא תפקד היטב ב[[קרב ברזינה]], ולא העז להיפגש עם הקיסר שוב עד שהגיעו אל ה[[אלבה (נהר)|אלבה]]. לאחר התבוסה, נפוליאון מינה אותו כמושל הצבאי של העיר [[המבורג]]. כוחות [[הקואליציה האנטי-צרפתית השישית]] תקפו אותו, והוא הגן על העיר באומץ. העיר הייתה מבוצרת גרוע, והייתה לו רק מעט תחמושת ואספקה. עם זאת, הוא החזיק מעמד, והסכים להיכנע רק ב[[אפריל]] [[1814]], כאשר [[לואי השמונה עשר, מלך צרפת]], אשר החליף את נפוליאון שיצא לגלות, הורה לו להיכנע.
 
האופי האכזרי שלו, היה לו לרועץ, ולאחר כניעתו הוא נאלץ להתגונן מפני שלל האשמות שהוטחו עליו. עם זאת, הוא היה איש בעל משמעת קפדנית, שדרש ציות ודיוק נוקשה מחייליו. כתוצאה מכך, חייליו היו לרוב אמינים יותר בביצוע חובתם. כמו כן, דאבו אסר על חייליו לבזוז כפרי אויב, והטיל עונש מוות על מי שהפר את הפקודה. הוא עזב את הצבא, ופרש לחיים אזרחיים. הוא לא הסתיר את עוינותו כלפי שלטונם של [[בית בורבון|בני בורבון]], וכאשר נפוליאון חזר מגלותו באי [[אלבה (אי)|אלבה]], דאבו מיהר להצטרף אליו. נפוליאון מינה אותו לשר המלחמה, והוא נאלץ לארגן בחופזה צבא חדש כדי להיאבק ב[[הקואליציה האנטי-צרפתית השביעית|קואליציה האנטי-צרפתית השביעית]]. הוא היה כה חיוני למחלקת המלחמה, עד שנפוליאון בחר להשאיר אותו ב[[פריז]] בזמן [[קרב ווטרלווטרלו]].
 
===אחריתו===