אלישבע כהן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
AddMore-III (שיחה | תרומות) |
Talmoryair (שיחה | תרומות) מ ←ביוגרפיה: קישורים פנימיים |
||
שורה 5:
כהן נולדה ב[[ט' בטבת]] [[ה'תרע"א]] ב[[פרנקפורט אם מיין]] שב[[גרמניה]] להיינריך נפתלי ולנֶטי בנימין, משפחה יהודית אורתודוקסית. אביה עסק בסחר אבנים יקרות. כהן סיימה את לימודיה ב[[בית ספר יסודי]] האורתודוקסי של [[הקהילה היהודית]] ובבית הספר התיכון המקומי הכללי. בנעוריה ניגנה ב[[כינור]] ובתום לימודיה התיכוניים למדה [[תולדות האמנות]] ב[[אוניברסיטת מינכן]] ובאוניברסיטאות ב[[אוניברסיטת פרנקפורט|פרנקפורט]], [[אוניברסיטת ציריך|ציריך]], [[אוניברסיטת היידלברג|היידלברג]] ו[[אוניברסיטת מרבורג|מרבורג]]. לימודיה הופסקו עם [[עליית הנאצים לשלטון]], בשנת [[1933]], וכהן עזבה את גבולות גרמניה. היא נישאה ב[[שטרסבורג]] ל[[חיים כהן (משפטן)|חיים כהן]] ויחד עמו עלתה ל[[ארץ ישראל]] והתיישבה ב[[ירושלים]]. עשרים שנה ניהלה את משק ביתם, עד ל[[גירושין|גירושיהם]] בשנת [[1954]].
בעקבות פגישתה עם [[מרדכי נרקיס]] הציעה כהן לסייע בארגון הצגת יצירות האמנות הגרפיות של "[[בית הנכות בצלאל]]". בטרם החלה בעבודתה, בשנת [[1956]], למדה את תפקיד ה[[אוצר (מקצוע)|אוצר]] ברחבי אירופה ולמדה את יסודות האחסון, הקטלוג והתצוגה. התערוכה הראשונה שאצרה הייתה שרטוטי דמויות תנ"כיות של [[רמברנדט]]. כהן שימשה גם כמנהלת בפועל של מוזיאון בצלאל בהיעדר מנהליו - תחילה נרקיס ואחריו [[קרל כץ]]. בשנת [[1960]] היא הוכשרה באנגליה ובארצות הברית כחלק ממעורבותה בתכנון [[מוזיאון ישראל]], אליו סונף מוזיאון בצלאל עם הקמתו ב-[[1965]]. בשנת [[1968]] מונתה כהן לאוצרת האמנות הראשית, נוסף לתפקידה כאוצרת ההדפסים והאיורים, ובתפקידים אלו נשאה עד לפרישתה ב-[[1975]]. לאחר פרישתה מתפקיד פעיל המשיכה כהן לשמש יועצת למוזיאון ישראל, חברת מועצת המנהלים של המוזיאון, יו"ר מועצת המוזיאונים של [[משרד החינוך והתרבות]], וכן לקחה חלק פעיל בתכנון [[בית טיכו]].
בשנת [[1977]] הוענק לכהן [[פרס ישראל]] לעיצוב ובשנת [[1980]] הוענק לה תואר [[יקיר ירושלים|יקירת ירושלים]].
| |||