ג'יין פרנקלין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ הגהה, ניסוח
שורה 4:
== חייה ==
=== ילדות ונעורים ===
ג'יין הייתה בתו השנייה של ג'ון גריפין ואשתו, ג'יין גילמארד. לאבות משפחה משני צדדיה היה קשר ל[[הוגנוטים]]. ג'יין נולדה ב[[לונדון]], שם גדלה עם אחיותיה פרנסס ומרי בבית המשפחה בבדפורד פלייס 21. סמוך לכיכר בדפורד. היא זכתה להשכלה טובה, והודות למצבו הכספי האיתוןהאיתן של אביה, יכלה להשלים אותה במסעותץבמסעות נרחבים ב[[אירופה]]. כשהייתה בת 24 צויירה תמונת דיוקן שלה בידי [[אמלי מונייר-רומילי]] ב[[ז'נבה]].
 
== נישואים לג'ון פרנקלין ==
ג'יין הייתץההייתה מיודדת עם אשתו הראשונה של ג'ון פרנקלין, ה[[משוררת]] אלינור אן פורדן, שמתה בראשית 1825. ב-1826 התארסו פרנקלין וג'יין גריפין. הם נישאו ב-5 בנובמבר 1828, וב-1829 קיבל פרנקלין תואר אבירות. במשך שלוש השנים הבאות, עשתה ג'יין תקופות ממושכות בנפרד מבעלה, כשזה שירת ב[[הים התיכון|ים התיכון]]. בשנת 1836 מונה פרנקלין לסגן מושל ארץ ואן דימן ([[טסמניה]]), לשם הגיע ב-6 בינואר 1837.
 
== קשרים עם המושבות באוסטרליה ==
[[קובץ:Thomas Bock, Jane, Lady Franklin, 1838.jpg|ממוזער|שמאל|דיוקן ג'יין, ליידי פרנקלין, 1838]]
ליידי פרנקלין גילתה עניין מיידי במושבה והרבת הוהרבתה לצאת לסיורים לאורך החוף הדרומי והמערבי. בשנת 1839 הייתה לאישה האירופאית הראשונה שערכה מסע יבשתי בין [[פורט פיליפ]] ל[[סידני]]. באפריל של אותה שנה ביקרה ליידי פרנקלין ביישוב החדש ב[[מלבורן]], שם קיבלה פנייה חתומה בידי 63 מן האזרחים הראשונים במעלה, שהתייחסו אל "אופיה [הנוטה] לאדיבות, טוב-לב וחסד". היא ובעלה עודדו ייסוד בתי ספר תיכוניים לבנים ולבנות, בהם כריסט'ס קולג'. בשנת 1841 ביקרה ליידי פרנקלין ב[[דרום אוסטרליה]] ושכנעה את המושל, קולונל ג'ורג' גאולר, להקצות חלקת קרקע מסוימת המשקיפה אל [[מפרץ ספנסר]] למצבת זיכרון ל[[מתיו פלינדרס]]. המצבה הוקמה בהמשך אותה שנה. ב-1842 היו היא ובת לווייתה, כריסטיאנה סטיוארט, לנשים האירופאיות הראשונות שנסעו ביבשה מ[[הובארט]] אל נמל [[מקווארי]].{{הערה|[http://nla.gov.au/nla.news-article36247922 "האקזמינר של טסמניה, 1899-1842] 26 במרץ 1842, הספרייה הלאומית של אוסטרליה.}}
 
פרנקלין ניהלה קשר מכתבים ענף עם [[אליזבת פריי]] בנושא האסירות במושבת העונשין באוסטרליה, ועשתה כמיטב יכולתה להיטיב את מצבן. בשנת 1841 הגיעה אוניית האסירים "ראג'ה" עמוסה באסירות, שצוידו בחומרי תפירה שארגנה [[לידיה אירווינג]] מוועדת ספינות האסירות של פריי.{{הערה|[http://www.oxforddnb.com/view/article/58591, accessed 20 June 2017 אמנדה פיליפס, "אירווינג, לידיה (1893-1797)" מילון אוקספורד לביוגרפיה לאומית, הוצאת אוניברסיטת אוקספורד, 2004]}} שמיכת הטלאים שיצרו היא כיום בין מוצגי הטקסטיל השמורים ביותר באוסטרליה. ג'יין פרנקלין הואשמה בניצול השפעתה בדרך שאינה ראויה על בעלה בתפקידו הרשמי, אבל אין כל ראיה לכך. כאשר נקרא פרנקלין חזרה בסו,בסוף 1943, יצאו בני הזוג תחילה ל[[מלבורן]] בדו-תורנית "הדג המעופף" ומשם לאנגליה דרך [[ניו זילנד]], וכפי שרצהובאופן המקרהמקרי, על סיפון האונייה "ראג'ה".
 
ב-1842, הזמינה ליידי ג'יין בניית מקדש קלאסי, שלו קראה Ancanthe, "עמק פורח". היא ייעדה את הבניין לשמש מוזיאון להובארט, והניחה 1600 דונם בנאמנות להבטחת המשכיות של מה שקיוותה, כי יהיה למוקד שאיפותיה התרבותיות של המושבה. מאה שנות קפיאה על השמרים באו לאחר זאת, בהן שימש המוזיאון בין השאר כסככת תפוחים; אבל בשנת 1949 השתכנה בו האגודה לאמנות של טסמניה, שהצילה את הבניין.{{הערה|[http://www.utas.edu.au/library/companion_to_tasmanian_history/L/Lady%20Franklin%20Museum.htm מדריך להיסטוריה של טסמניה, עותק ארכיוני] תאריך ארכיב 7 באוקטובר 2009, גלריית ליידי פרנקלין}}
שורה 21:
[[קובץ:Lady Franklin Cape, Memoirs Bishop Museum, Vol. VII, Plate II.jpg|ממוזער|צעיף נוצות הוואי, "אהו'אולה", שניתן לליידי פרנקלין בידי המלך קאמהאמהה הרביעי בעת ביקורה בהוואי ב-1861, מוזיאון בישופ]]
 
ג'ון פרנקלין יצא למסעו האחרון במאי 1845, כאשר התחוור שמצא אותו אסון, הרקדישההקדישה ליידי פרנקלין את חייה במשך שנים רבות לניסיונות לוודא את גורלו. עד זמן קצר לפני מותה, הרבתה ליידי פרנקלין במסעות, בדרך כלל בלוויית אחיינית בעלה סופיה קראקרופט, שהמשיכה לשמש לה מזכירה ובת לוויה עד מותה. ליידי פרנקלין נסעה לנקדהלנקודה הצפונית ביותר ב[[איי שטלנד]] ובאיים הבריטיים בכלל, כדי להתקרב ככל שיכלה אל בעלה הנעדר.
 
ליידי פרנקלין מימנה שבע משלחות למציאת בעלה או רשומותיו (שתיים מן המשלחות לא הצליחו להגיע ל[[האזור הארקטי|אזור הארקטי]]: