מולך – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: הייתה |
|||
שורה 25:
על [[אחז]]{{הערה|1=מלכים ב' טז, ג'; וכן בספר דברי הימים ב', כח, ג'}} ועל [[מנשה (מלך יהודה)|מנשה]]{{הערה|1=מלכים ב', כא, ו'; וכן בספר דברי הימים ב', לג, ו'}} [[מלך יהודה|מלכי יהודה]] כתוב בתנ"ך שהעבירו את בניהם באש. על פי פרשנים שונים כ[[המצודות|מצודות]] (שם) ה[[רמב"ן]]{{הערה|1=רמב"ן, ויקרא יח, כ"א.}} וה[[מלבי"ם]] מדובר בעבודת המולך, בשל הטכניקה והדמיון המילולי, אף שהיא אינה מוזכרת בפירוש בשמה. על [[יאשיהו]] המלך סופר כי השבית פולחן זה מגיא בן הינום, {{הדגשה|וְטִמֵּא אֶת הַתֹּפֶת אֲשֶׁר בְּגֵי בֶן הִנֹּם לְבִלְתִּי לְהַעֲבִיר אִישׁ אֶת בְּנוֹ וְאֶת בִּתּוֹ בָּאֵשׁ לַמֹּלֶךְ|[[s:מלכים ב כג י|מלכים ב', כ"ג י']]}}.
כאמור, לפי הקונצנזוס המחקרי כיום, האל למענו ביצעו בני ישראל את פולחן המולך הוא [[אלוהים (יהדות)|ה']] אלוהי ישראל, ורק שם העבודה הוא מולך.{{הערה|1=The legacy of Child Sacrifice in Early Judaism and Christianity,https://www.patheos.com/blogs/atheology/2015/11/the-legacy-of-child-sacrifice-in-early-judaism-and-christianity/
}}.
שורה 32:
===האם הייתה הקרבת אדם?===
פרשני המקרא נחלקו בשאלה האם הבנים רק הועברו באש, מבלי שקרה להם כל דבר רע, או שמא הם נשרפו חיים במדורות הפולחן. הקושי טמון בתיאורי המקרא: האם האב רק {{ציטוטון|הֶעֱבִיר אֶת בָּנָיו בָּאֵשׁ}}, או שמא {{ציטוטון|וַיַּבְעֵר אֶת בָּנָיו בָּאֵשׁ}}? בתיאור המופיע
לעומת דעות אלו, [[רש"י]]{{הערה|1=[[רש"י]] במסכת סנהדרין דף סד עמוד ב.}} וה[[רמב"ם]], בהסתמכו על הפסוק "לא יימצא בך, '''מעביר''' בנו ובתו באש", סובר כי הבן היה רק מועבר מעל להבות המדורה, אך לא נשרף למוות.{{הערה|1=משנה תורה, הלכות עבודת כוכבים ו' ג'}} עוד כותב בהקשר לזה הרמב"ם ([[מורה
בניגוד לפולחנים אחרים שבהם הקרבת הבן הייתה נהוגה רק במקרה קיצוני מאוד, כמו אויב שצר על העיר וסכנת אבדון, נראה כי בפולחן המולך, הקרבת הבן הייתה חלק מהתהליך השגרתי של פולחנו, שבו נקרא העובד המסור של האליל, לתת את בנו כקורבן לאל, באקט של התמסרות. פולחנו המזעזע עורר את זעמו של [[ירמיהו|הנביא ירמיהו]], אשר ניבא עקב כך נבואת חורבן על ירושלים, שהרשתה לדבר כזה להתרחש בה (ירמיהו פרק י"ט).
===צורת הפולחן===
יש הסוברים כי היו מעבירים את הקורבן בשַׁלְהֶבֶת המדורה עד שנשרף ([[מלבי"ם]]), יש הסוברים כי בפולחנו נהגו להניח את הקרבן בכפות ידיו של פסל ברזל מלובן בדמות אדם יושב,{{הערה|1=[[רש"י]] לירמיהו ז, ל"א, ורד"ק למלכים ב' כג, י': "והיו פניו של עגל וידיו פשוטות כאדם שפותח ידיו לקבל מחבירו והיו מסיקין אותו באש והכומרים נוטלין את התינוק ונותנין תוך ידיו של מלך והתינוק מוציא נפשו".}} ואילו [[רלב"ג]] בדומה לרמב"ם, סובר כי כהני המולך היו מעבירים את האנשים בין שתי מדורות.{{הערה|1=רלב"ג, מלכים ב' כג, י'}}
פולחנו, לפרשנות חז"ל מתואר במדרג של שבעה קרבנות אפשריים: הפשוט ביותר היה עוף, לאחריו עז וכן הלאה: השישי – שור, והשביעי – הבן, שנחשב למובחר ביותר.
שורה 53:
גם לאחר מלחמת [[דוד]] ב[[חנון בן נחש]] מלך עמון נאמר {{ציטוטון|וַיִּקַּח אֶת עֲטֶרֶת מַלְכָּם מֵעַל רֹאשׁוֹ|{{תנ"ך|שמואל ב|יב|ל|קצר=כן}}}}, ולדעת אחדים מהמפרשים אין הכוונה לעטרתו של חנון אלא לעטרת שהייתה שייכת לאל העמוני מלכם.{{הערה|רש"י ורד"ק שם, רש"י עבודה זרה מד. ד"ה עטרת.}}
==ביטויים==
מהמולך ועבודתו נגזרו מספר [[ביטוי]]ים ב[[עברית]]:
| |||