הלוויה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חברא קדישא ==> חברה קדישא
אין תקציר עריכה
שורה 37:
*לפני הקבורה אומרים "[[s:משנה אבות ד כב|הילודים למות]]".
*אומרים שוב "גדל העצה".
*בימים שבהם אומרים [[תחנון]] בתפילת שחרית, [[מנהג ירושלים]] לעשות שבע הקפות סביב הנפטר (במידה והוא זכר, בן 13 ומעלה ומוחזק כשומר תורה ומצוות), טרם הטמנת הגופה בקבר. המנהג מבוצע בשעות היום בלבד והוא שאוב מתורת הקבלה. איש החברה קדישא מניח שבע מטבעות כסף או נחושת על גופת הנפטר, והמלווים סובבים אותו לצד ימין. בכל הקפה נאמר פסוק אחר. בסיום כל הקפה אחד מהמקיפים ניגש למת (תוך כדי שתופסים אותו שלא יישבר המעגל), תופס אבן ומשליך אותה. ואומר בהשלכתו: "ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן מתנות" (בראשית כה' ו') שהוא נדרש על כל קליפות הטומאה, ו"שולחים" אליהם את האבנים, שלא יזיקו לנפטר. בכל הקפה משליכים לרוח אחרת. גם רוב קהילות תימן נוהגים את מנהג ההפות הה אך ללא השלכת נטילת והשלכת אבנים וללא הנחת המטבעות.
*לאחר ההקפות ממהרים להוריד את הנפטר לקבר מפני כבודו, כדי שלא יתבזה. בזמן הורדת המת לקבר אומר החזן שלוש פעמים את הקטע "והוא רחום יכפר עוון ולא ישחית".
*מורידים את המת לקבר. לאחר סתימת הגולל אומרים את תפילת {{ציטוטון|הצור תמים פעלו}} ולאחר מכן הרב או האבלים אומרים "[[קדיש הגדול]]". בימים שאין אומרים [[תחנון]] אין אומרים הצור תמים פעלו, ותמורת קדיש הגדול אומרים [[קדיש יתום]].