אכדית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
צרוף -> צירוף
שריפה ==> שרפה
שורה 47:
השפה השומרית, שדובריה פיתחו את כתב היתדות, שונה מאוד מן השפות השמיות. לפיכך, כתב היתדות לא התאים לאכדית במובנים רבים. בין חסרונותיו היה חוסר יכולתו לייצג [[פונמה|פונמות]] האופייניות לשפות שמיות, ובהן [[עיצור סדקי, סותם, אטום|סותם סדקי]], [[עיצורים לועיים]] ו[[עיצורים נחציים]]. יש חוקרים המשערים שהשפה האכדית איבדה את העיצורים הלועײם, אולם ייתכן שדוברי אכדית פשוט לא מצאו דרך לייצג אותם בכתב היתדות. מבנה ההברה באכדית מגוון יותר מאשר בשומרית. לפיכך השתמשו דוברי אכדית בטכניקות שונות לסימון עיצורים כפולים (דגושים) ותנועות ארוכות. למשל, צירוף הסימניות ‍ak-ka מציין שהעיצור k מודגש. צירוף הסימניות du-u מציין שהתנועה u ארוכה. סימון העיצורים הכפולים הוא עקבי. לעומת זאת, במקרים רבים מסומנת תנועה ארוכה כאילו הייתה קצרה (כלומר סימנית אחת: du במקום שתיים: du-u).
 
לוחות חמר מתקשים ב[[שריפהשרפה]], ולפיכך הם השתמרו על אף הצתות שהתרחשו במהלך [[מלחמה|מלחמות]] או עקב אסונות. לוחות רבים שנכתבו באכדית התגלו בחפירות ארכאולוגיות ב[[עיראק]], ב[[סוריה]], ב[[טורקיה]], ב[[לבנון]] וב[[מצרים]], בעיקר במהלך המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20. רוב הלוחות כוללים ניהול [[מס]]ים וחשבונות. חלק מהם כוללים מכתבים [[דיפלומטיה|דיפלומטיים]] ואף מכתבים אישיים. יש לוחות רבים המתארים מיתוסים (סיפורים על האלים), [[אפוס]]ים, תפילות ולחשים [[דת]]יים וכדומה. לוחות אלה עוררו ענײן רב, בפרט בקרב [[חקר המקרא|חוקרי המקרא]]. פריצת הדרך הסופית בפענוח השפה באה מ[[אדוארד הינקס]], [[הנרי רולינסון]] וג [[יוליוס אופרט]] באמצע המאה ה -19.
 
==פונולוגיה==