קוריאה הצפונית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הפעיל הגנה על הדף "קוריאה הצפונית": אקטואלי ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (פוקעת ב־00:02, 30 באפריל 2020 (UTC)) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (פוקעת ב־00:02, 30 באפריל 2020 (UTC)))
מ ויקיזציה
שורה 17:
| אירועי הקמה = - [[עצמאות]] {{ש}} - תאריך
| תאריכי הקמה = מ[[האימפריה היפנית]] {{ש}} [[9 בספטמבר]] [[1948]]
| פירוק =
| אירועי פירוק =
| תאריכי פירוק =
| אחוז מים = 0.1%
| מטבע = [[וון צפון קוריאני]]
שורה 37:
המשטר בקוריאה הצפונית הוא [[משטר חד-מפלגתי|חד-מפלגתי]], כשהמפלגה השלטת היא [[מפלגת הפועלים של קוריאה הצפונית]]. [[ממשלת קוריאה הצפונית]] פועלת לפי [[אידאולוגיית ג'וצ'ה]] שפיתח [[קים איל-סונג]], נשיאה הראשון של המדינה, הדוגלת ב"הסתמכות עצמית" וניהול משק [[אוטרקיה|אוטרקי]]. קים איל-סונג הוא היחיד בהיסטוריה של קוריאה הצפונית שהחזיק בתואר "נשיא המדינה", ולאחר מותו הוכרז כ[[הנשיא הנצחי של הרפובליקה|נשיאה הנצחי של המדינה]]. אף על פי שקים איל-סונג פעל לפי אידאולוגיית [[ג'וצ'ה]] כבר ב-[[1955]], הג'וצ'ה הפכה לאידאולוגיה הרשמית של המדינה רק ב-[[1972]], לאחר [[חוקת קוריאה הצפונית|אשרור החוקה החדשה במדינה]].
 
לאחר [[התפרקות ברית המועצות]] ב-[[1991]] וסדרה של [[אסון טבע|אסונות טבע]], שרר [[הרעב ההמוני בקוריאה הצפונית|רעב המוני במדינה]] שהביא למותם של בין 800,000 ל-3.5 מיליון איש. לנוכח נסיבות אלו, אימץ שליט המדינה באותה תקופה, [[קים ג'ונג איל]], את ה"[[סונגון]]" הידועה כמדיניות "קדימות לצבא העם". מדיניות זו דגלה בהפניית משאביה של המדינה לצבא בעדיפות ראשונה ונועדה לחזק את המדינה ואת ממשלתה. כיוםב{{ה|עשור השלישי של המאה ה-21}}, קוריאה הצפונית היא אחת המדינות ה[[מיליטריזם|מיליטריסטיות]] ביותר בעולם והיא בעלת יכולת גרעינית.
 
קוריאה הצפונית נחשבת על ידי רבים למדינה הסגורה לאזרחיה וה[[דיקטטורה|דיקטטורית]] ביותר בעולם. ארגונים רבים מתארים אותה כדיקטטורה [[טוטליטריזם|טוטליטרית]] בסגנון [[סטליניזם|סטליניסטי]] בעלת [[פולחן אישיות]] סביב משפחת קים, וכאחת המדינות שמפרות [[זכויות אדם]] בצורה החמורה ביותר. ביחס לאופיו הקומוניסטי של המשטר, ישנם פרשנים שדוחים את הגדרה זו, וטוענים כי הממשל במדינה משתמש בקומוניזם בניסיון להצדיק את שליטתו במדינה - ואף מצביעים על קיום מעמד "המנהיג הדגול" ועליונותו על פני פשוטי העם כעקרונות יסוד משותפים לג'וצ'ה ול[[פשיזם]]. לפי ארגון [[אמנסטי אינטרנשיונל]], בקוריאה הצפונית יש כ-200 אלף אסירים שנמצאים במחנות מעצר פוליטיים שונים הפזורים ברחבי המדינה.
שורה 169:
ה[[אוכלוסייה]] של קוריאה הצפונית מונה כעשרים וחמישה מיליון תושבים והיא אחת האוכלוסיות היותר הומוגניות בעולם כולו מבחינת המגוון ה[[אתני]], כאשר האוכלוסייה הלא קוריאנית היחידה במדינה הן קהילות קטנות מאוד של [[סינים]] ו[[יפנים]]. שאר האנשים שאינם קוריאנים הם תושבים זמניים, בעיקר [[רוסים]], מזרח אירופאים ו[[וייטנאמים]].
 
מבחינה פורמלית האוכלוסייה הקוריאנית היא אוכלוסייה [[אתאיזם|אתאיסטית]], וזאת אף על פי שיש לה מורשת עתיקה של [[בודהיזם]], [[שמאניזם]] ו[[קונפוציאניזם]]. ה[[נצרות]] הגיעה למדינה בסביבות [[המאה ה-16]], אך היא תפסה תאוצה רק ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] כאשר האירופים הקימו בשטחי קוריאה בתי ספר, בתי חולים ומבנים מודרניים אחרים. אף על פי שכיום יששיש במדינה קבוצות דתיות שונות, מרבית הראיות מצביעות על כך שהממשלה אוסרת כל פעילות דתית.
 
==חינוך==
שורה 199:
===רכבות===
{{הפניה לערך מורחב|רכבות בקוריאה הצפונית}}
 
הרכבת היא אמצעי התחבורה החשוב ביותר בקוריאה הצפונית. 80% מתנועת האנשים, ו-86% מתנועת התוצרת התעשייתית במדינה מתבצעות באמצעות מערכת הרכבות במדינה.