ויקיפדיה

ישראל אריאל – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
הוספת מקור
אין תקציר עריכה
שורה 28:
| פרסים והוקרה =
| חתימה =
}}הרבה[[רב]] '''ישראל אריאל (שטיגליץ)''' (נולד ב-[[15 באוגוסט]] [[1939]]) הוא ראש [[מכון המקדש]] וראשו[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] המקדש ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] ב[[ירושלים]], בעבר רבה של [[מועצה אזורית עמק יזרעאל|המועצה האזורית עמק יזרעאל]], המושב [[שדה יעקב]] והעיר [[ימית]].
 
== קורות חייו ==
נולד ב[[ירושלים]] ביום [[ל' באב]] [[ה'תרצ"ט]] ([[1939]]) למשה ואסתר שטיגליץ, ולמד ב[[ישיבת הסדר|ישיבת ההסדר]] [[כרם ביבנה]] ובישיבתוב[[ישיבה|ישיבת]] [[מרכז הרב]]. לאחר מכן שירת ב[[צה"ל]] ב[[נח"ל מוצנח|נח"ל המוצנח]], ואחר כך בשירות ה[[שירות המילואים בישראל|מילואים]] - ב[[חטיבת הצנחנים]]. היה ממשחררי [[הר הבית]] ומראשוני המגיעים ל[[הכותל המערבי|כותל המערבי]] עם שחרורו ב[[מלחמת ששת הימים]]. בתפילת [[תפילת מנחה|מנחה]] באותו יום, ליד הכותל, אמר [[תחנון]], כרגיל ובפרט בשל ההרוגים הרבים מחבריו במהלך הקרבותה[[קרב]]<nowiki/>ות שהוצרך לפנות בעצמו, כמו גם פצועים[[פצוע]]<nowiki/>ים. הרב [[שלמה גורן]] אמר לו באותו מעמד: "לא אומרים תחנון, אומרים [[קריאת ההלל|הלל]]!".{{הערה|[https://www.youtube.com/watch?v=-2CUnMZFv5U סיפורו של צנחן - הרב אריאל מספר על שחרור ירושלים] באתר youtube}}
 
לאחר מלחמת ששת הימים שימש כרב של [[מועצה אזורית עמק יזרעאל|המועצה האזורית עמק יזרעאל]], וכרב המושבה[[מושב]] [[שדה יעקב]]. ב[[מלחמת יום הכיפורים]] שימש כ[[רב צבאי]] של [[פיקוד הצפון]].{{הערה|{{דבר||הנרצח ממגדל העמק למנוחות|1972/09/12|00403}}{{ש}}{{דבר||נערכו אזכרות לחללי מלחמה|1973/11/30|00301}}}}
 
===רבה של ימית===
לאחר מלחמת ששת הימים הציע [[שמעון פרס]] לרב אריאל להקים [[ישיבת הסדר]] ב[[הר סיני]], בין השאר בשל סמליות ההר כמקום שבו ניתנה התורהה[[תורה]]. הרב אריאל סבר שהמיקום המבודד יקשה על תלמידים להגיע. הקמת הישיבה התעכבה עקב [[אסון מעלות]] והפגזת [[קריית שמונה]], שבעֶטיים הוחלט שנחוץ יותר להקים ישיבות הסדר בשתי ערים אלו. עם הקמת העיר [[ימית]] בצפון סיני באמצע [[שנות ה-70]], שימש כרב העיר (אחיו, הרב [[יעקב אריאל]], שימש כ[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] במקום) עד לפינוייה ולהריסתה בשנת [[ה'תשמ"ב]] ([[1982]]), בעקבות חתימת [[הסכם השלום בין ישראל למצרים]].
 
במערכת [[הבחירות לכנסת התשיעית]] ולכנסתול[[הכנסת העשירית|כנסת העשירית]] היה הרב אריאל מועמד מס' 2 ברשימת [[כ"ך]] לכנסת,{{הערה|{{דבר||ועדת הבחירות ציפתה|1981/05/26|00105}}}} אשר לא עברה אז את [[אחוז החסימה (ישראל)|אחוז החסימה]].
 
בתחילת שנת [[1980]] השתתף במאבק נגד פינוי [[אלון מורה]] והעברתו למקומו הנוכחי ב[[הר כביר]].{{הערה|{{מעריב||ביום א' יהיו באלון מורה ברית מילה וסיום הפינוי|1980/02/01|00305}}}}
 
בתקופת המאבק למניעת פינוי ימית, כתב הרב אריאל את "התפילה לשלום ימית",{{הערה|{{מעריב|עזרא ינוב|תפילת נעילה מיוחדת בעיר ימית|1980/09/21|00311}}}} והיה בין הדורשים פעילות נוקשה יותר במאבק נגד הנסיגה.{{הערה|{{דבר|דני צדקוני|מאבק בהנהגת התנועה לעצירת הנסיגה בסיני|1982/02/07|00301}}}} באחת ההפגנות קרא לחיילים [[סרבנות|לסרב]] לפקודת הפינוי. בגין קריאה זו נעצר באשמת [[המרדה]]. לנוכח אמירות ש[[חבל ימית]] אינו חלק מ[[ארץ ישראל]], ולכן אין להתעקש על שליטה [[ישראל]]ית במקום, כתב את ה'''אטלס לגבולות ארץ ישראל''', שבו פרס את גישתו על [[הארץ המובטחת|גבולותיה הרחבים של ארץ ישראל]] על פי ה[[הלכה]]. בעקבות הפינוי מימית, עבר להתגורר ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] בירושלים. ב-[[10 במרץ]] [[1983]] נעצר עם 28 תלמידי ישיבה בחשד שהתכוונו לארגן [[תפילה (יהדות)|תפילה]] המונית בהר הבית וכן לחפור בסמוך לשעריל[[שערי חולדה]]. הוגש נגדם אישום בגין המרדה, שממנו זוכו כחצי שנה לאחר מכן.
 
=== יחסו לתוכנית ההתנתקות ותוכנית ההתכנסות ===
עם תחילת [[מלחמת לבנון השנייה]] וגיוסי החירום שבעקבות כך, כתב הרב אריאל, בשם בית הדין, [[פסק הלכה]] שלפיו יש [[מצווה]] להשתתף במלחמה, היות ש"כל החשבונות והרגשות נדחים בשעת מלחמה, ויש להסירם מהלב".{{הערה|1=מתוך פסק ההלכה, כ"ב בתמוז ה'תשס"ו}} אולם, לאחר דבריו של [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]], [[אהוד אולמרט]], כי הצלחה במלחמה תסייע ל[[תוכנית ההתכנסות]], כינס הרב אריאל את בית הדין בשנית (ביום [[תשעה באב]] [[ה'תשס"ו]]), חזר בו מפסקו הראשון, וקבע כמה תנאים שעל הממשלה והכנסת לקיים. לדבריו, "עד שיבוצעו ההליכים הללו, רשאי כל חייל שהוראת ראש הממשלה פגעה ביכולתו לתפקד מבחינה דתית ומצפונית לפנות למפקדו בכתב ולהצהיר: 'ראש הממשלה פגע בי בהודעתו כי ניצחון במלחמה יקדם את פינוי [[יהודה ושומרון]] וגירוש היהודים מבתיהם. לאור האמור אבקש לשחרר אותי ממלחמה שתוצאתה היא נסיגה מחבלי ארץ ישראל וגירוש 100,000 יהודים מבתיהם'".{{הערה|1=מתוך פסק ההלכה המתוקן, תשעה באב ה'תשס"ו}}
 
בעקבות הוראת "בית הדין לענייני עם ומדינה" ל[[גבאי]] [[בית כנסת|בית הכנסת]] ב[[מעלה מכמש]] שלא [[עלייה לתורה|להעלות לתורה]] קצין ביישוב, משום שחתם על צווי הרחקה לתושבי [[מאחז]]ים מביתם, נעצר הרב אריאל לחקירה קצרה, שבה הואשם ב[[הסתה]] וב[[המרדה]]. המעצר עורר גינויים רבניים.{{הערה|1=עידן יוסף, [http://www.nfc.co.il/ArticlePrintVersion.aspx?docId=117235&subjectID=1 הרבנים גינו את מעצר הרבנים], 7 בדצמבר 2006, אתר [[חדשות מחלקה ראשונה|nfc]]}} בראיון עמו אמר הרב אריאל ב[[סרקזם]]: "הגיעו ימים טובים על ישראל, שמשטרת ישראל דואגת להעלות קצינים לתורה".{{הערה|רותי אברהם, [http://www.inn.co.il/News/News.aspx/157112 הרב אריאל: המשטרה דואגת ל'עלייה לתורה'], 7 בדצמבר 2006, אתר [[ערוץ 7]]}} בינואר 2007 נפתחה נגדו [[חקירה פלילית]] בחשד שפָסק דין [[מוסר (הלכה)|מוסר]] על [[אלוף פיקוד המרכז]] [[יאיר נוה]].{{הערה|{{הארץ|יובל יועז|חקירה פלילית נגד רבנים שגזרו "דין מוסר" על אלוף פיקוד מרכז|1.1549583|31 בינואר 2007}}}}
 
בשנת [[2005]], שבועות מספר לאחר ביצוע ההתנתקות, חסם את דרכו של האלוף [[אלעזר שטרן]] אל [[הכותל המערבי]], וקרא לעברו "טמא, טמא, לא תלך לכותל". בעקבות זאת הועמד לדין, הורשע בהתנהגות פרועה וב[[העלבת עובד ציבור]], ונגזר עליו עונש של [[קנס]] בסך 7,500 ש"ח וחודשיים [[מאסר על תנאי]].{{הערה|רועי שרון, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/807/098.html הרב ישראל אריאל יפצה את אלעזר שטרן], 4 בנובמבר 2008, אתר [[nrg]]}} באותה תקופה הצטרף לקוראים לסרב פקודה.{{הערה|1=[http://www.inn.co.il/News/News.aspx/92045 רבנים נוספים הצטרפו לקריאת הרב שפירא, באתר [[ערוץ 7]]]}}
 
בשנת [[ה'תשע"ג]] קיבל את [[פרס ירושלים (ערוץ 7)|פרס ירושלים]] מטעם [[ערוץ 7]] והעיתון [[בשבע]] במסגרת [[כנס ירושלים]] העשירי, כאות הוקרה לפעילותו.
 
=== יוזמה לחידוש הסנהדרין ===
שורה 61:
{{ערך מורחב|מכון המקדש}}
 
אחרי [[הנסיגה מסיני]] התבטא הרב אריאל שהמאבק אינו על ה'איברים' (=חלקי ארץ ישראל, כמו סיני) אלא על הלב - [[הר הבית]], ועל כן החל בשנת [[ה'תשמ"ג]] ([[1983]]) בפעילות למען המקדש שהביאה בשנת [[ה'תשמ"ז]] ([[1987]]) לייסודו של [[מכון המקדש]], ומאז הוא פועל להחדרת המודעות לנושא [[בית המקדש]] ובניינו בקרב הציבור. הוא פועל למען כינון המקדש, כדי להכין את עם ישראל לקראת קיום [[מצוות בניין בית המקדש|מצוות בנייתו]]. הרב אריאל שולל בחריפות את הגישה הנפוצה בחלקים מן הציבור כי בית המקדש ייבָנה מעצמו בדרך [[נס]], ולדעתו דרושה יוזמה פעילה מצד הציבור. לכן מכין המכון בראשותו את [[כלי המקדש]]. לצורך כך נעשה שימוש במומחים במקצועות שונים: [[אדריכלות]], [[בוטניקה]], [[זואולוגיה]], [[ארכאולוגיה]] ועוד.
 
=== ישיבת המקדש ===
שורה 80:
 
== משפחתו ==
הרב אריאל הוא אחיהם של הרב [[יעקב אריאל]] (רב העיר [[רמת גן]]), הרב [[יועזר אריאל]] ([[דיין (משפט עברי)|אב בית דין]] ב[[טבריה]]), והרב [[יגאל אריאל]] (לשעבר רב המושבה[[מושב]] [[נוב]] ב[[רמת הגולן]]).
 
לרב אריאל עשרה ילדים, שבעה בנים ושלוש בנות. בהם [[שמואל אריאל (רב)|הרב שמואל]] - ראש כולל ההלכה ב[[ישיבת ההסדר ירוחם]], הרב מתניה - ראש [[ישיבת דרך חיים]], הרב עזריה - ראש "[[מכון המקדש#כולל בית הבחירה|כולל בית הבחירה]]" ורב קהילה בשכונת [[חומת שמואל]], הרב אליצור - ר"מ בישיבה התיכונית ב[[רמת גן]]. חתניו: הרב יאיר פרנק - רבה של [[עמונה]], הרב נחום רוזנטל - ר"מ בישיבת [[חרשה (יישוב)|חרשה]], והרב חיים שחר - ר"מ בישיבת ההסדר ב[[איתמר (יישוב)|איתמר]].
שורה 87:
*'''ההר הטוב הזה והלבנון'''
* אטלס '''ארץ ישראל לגבולותיה על-פי המקורות''', 2 כרכים, [[הוצאת כרטא]]
* '''אוצר ארץ ישראל''', על גבולות ארץ ישראל על פי ההלכהה[[הלכה]], בשישה כרכים (שניים יצאו לאור בתשב[[תש"ע]], והיתר בתשעב[[תשע"ג]]).
* סדרת ספרי '''"אוצר המקדש"''', [[סדרת ספרים]], בהם [[סידור]]ים ו[[מחזור תפילה|מחזורי תפילה]], ב[[הוצאת כרטא]], המבוססים על הקשר לבית המקדש
* '''מחזורים''' ל[[ראש השנה]], [[יום הכיפורים]], [[סוכות]], [[פסח]] ו[[שבועות]] בשלושה נוסחים: [[נוסח ספרד|ספרד]], [[נוסח אשכנז|אשכנז]] ו[[נוסח ועדותהספרדים|עדות המזרח]]. בסדרת המחזורים, בנוסף לתפילה ופירושיה, ישנם מאמרים של הרב אריאל על העבודות המיוחדות לאותו החג בבית המקדש.
* '''הגדת המקדש''', בשלוש שפות: [[עברית]], [[אנגלית]] וצרפתיתו[[צרפתית]].
* '''סידור המקדש''' (בשני כרכים, ליוםל[[יום חול]] ול[[שבת]])
* '''סידור המקדש לאם ולבת ישראל''': "הסידור מראה קשר עמוק ומהותי בין המקדש ובין האשה בישראל, שכן לאשה בישראל חלק חשוב בעיצוב פני העם היהודי לדורותיו. היא עומדת לימין בעלה, היא גם אם ומחנכת, ולא פחות דוגמה ומופת בנאמנותה לתורה, דבקותה במצוות השם, במסירות ובהעברת מסורת התורה והמצוות מדור לדור".{{הערה|1=מתוך התקציר בכריכת הסידור.}}
*'''בית המקדש בירושלים''': סקירה חזותית מקיפה בנושא המקדש, כליו ועבודת הקודש שנערכה בו.
שורה 108:
=== ממאמריו ברשת ===
* [http://www.kipa.co.il/temple/all.asp?Page=1&cat=2897&by=&key= מאמרי הרב אריאל לפרשות השבוע], באתר [[מכון המקדש]]
* {{ערוץ7|הרב ישראל אריאל|יהדות: שעיר לעזאזל|5930|[[14 ביולי]] [[2006]]|Articles/Article}}
* [http://www.tora.co.il/shiurim/maalin_bkodesh/menora.doc מנורת המקדש - עמידתה בהיכל וסדר הטבתה], מתוך הבטאון "[[מעלין בקודש (כתב עת)|מעלין בקודש]]"
 
== לקריאה נוספת ==
* "[[מסע אחר]] - גאוגרפי", כתבה על פעילים למען בניית המקדש, גיליון 78, מארס[[מרץ]] [[1998]].
 
== קישורים חיצוניים ==
שורה 123:
* {{ערוץ מאיר|ישראל אריאל|סיפור אישי כיבוש הר הבית במלחמת ששת הימים|70055|כ"ט אייר תשס"ז (2007)}}
 
* [https://har-habait.org/articleBody/30557 הקמת ישיבת המקדש], באתר חדשות הר הבית, [[כ"ה באב]] [[ה'תשע"ז]] ([[2017]])
 
* [https://www.temple.org.il/noarhamikdash תנועת נוער המקדש], באתר [[מכון המקדש]]
* {{ערוץ7|חזקי עזרא|הרב ישראל אריאל: פינוי ימית הוא חלק מהכחשת השואה|188430}}
* {{בשבע|[[עפרה לקס]]|בניין אריאל|6609|[[10 במאי]] [[2007]]}}
* נתנאל לייפר, [http://www.kipa.co.il/jew/holidays/9av/63710.html יבנה המקדש], באתר [[כיפה (אתר אינטרנט)|כיפה]], [[23 ביולי]] [[2015]]
 
== הערות שוליים ==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/ישראל_אריאל"