שדלנות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←קישורים חיצוניים: באופן נדיר הפרק עמוס מאוד, אבל בקישורים שכולם מתאימים לדף המדיניות. כדי לדלל את העומס הורדתי את אלו הישנים ביותר - לפני עשור התחום היה במקום אחר ממה שהוא היום וזה יהיה פחות רלוונטי מקישורים חדשים יותר |
הרחבה |
||
שורה 5:
יש הטוענים כי אף שלרוב מדובר בפעילות חוקית, יש בכך טעם לפגם והעמקה של [[אי-שוויון חברתי|אי השוויון]], מכיוון שככל שלחברה מסחרית או קבוצה יש יותר אמצעים, כך פתוחות בפניה האפשרויות לשכור שדולה ובכך להיטיב עוד יותר את מצבה. כמו כן נטען כי השדלנות היא בבחינת "פרצה קוראת לגנב" - בניסיונם לשדל את מקבלי ההחלטות הציבוריים עלולים לוביסטים גם לפתות אותם בדרכים בלתי לגיטימיות ואף בלתי חוקיות כגון הצעה למתן [[שוחד]], [[טובות הנאה]] או תגמול עקיף אחר (כגון משרה בכירה לאחר סיום כהונת נבחר הציבור, כתבה אוהדת בתקשורת וכו') תמורת תמיכתם. מסיבות אלה נחקקו בחלק מ[[העולם המערבי|מדינות המערב]] [[חוק]]ים שמטרתם לצמצם את ה[[קשרי הון-שלטון|קשר בין הון ושלטון]] בעזרת הגבלת חופש הגישה של השדולות אל מקבלי ההחלטות בגופים הציבוריים.
== חקיקה ==
==שדלנות בכנסת==▼
במקומות שונים בעולם נוסחה [[חקיקה]] להגדרת פעולות השדלנות, ולקביעות הגבלות שונות על פועלם. בדרך כלל פועל יוצא של חקיקה זו הוא שאחריה נותר תחום אפור של גורמים שונים של ייעוץ והשפעה שאינם מכוסים בחוק (בישראל חלק מגורמים אלו מכונים [[מאכער|מאכערים]])<ref name=":1">{{קישור כללי|כתובת=https://shakuf.press/lobby/chapter8/|הכותב=|כותרת=ומה קורה בעולם?|אתר=[[שקוף - גוף התקשורת של הציבור]]|תאריך=}}</ref><ref name=":2">{{קישור כללי|כתובת=https://shakuf.press/lobby/chapter3/|הכותב=|כותרת=הלוביסטים ומקבלי ההחלטות – יחסי תן וקח על חשבון הציבור – 12 שיטות|אתר=[[שקוף - גוף התקשורת של הציבור]]|תאריך=}}</ref>.
ב[[ארצות הברית]], כל שדלן מחויב בדיווח רבעוני על לקוחותיו, תחומי הפעולה שלו, ועל כל מימון שמקבל או משקיע בהקשר פוליטי. השדלנים האמריקאים יכולים לגייס מימון לא מוגבל ל[[קמפיין|קמפיינים]] פוליטיים של מועמדים, מה שמאפשר להם להגביר משמעותית את השפעתם על מועמדים אלו<ref name=":1" />.
ב[[האיחוד האירופי|איחוד האירופי]], כל שדלן מחוייב לדווח [[שקיפות (מנהל)|באופן פומבי]] על הוצאות, הכנסות ועל כל פגישה עם חבר באיחוד, ולציין גם את נושא הפגישה.
בישראל, החוק מחייב את השדלנים בנשיאת תג זיהוי, ובשקיפות בפגישות שהם מבצעים בכנסת. למרות זאת, השקיפות אינה חלה על פגישות המתקיימות במשרדי [[ממשלת ישראל|הממשלה]] ואינה חלה על פגישות עם [[חבר הכנסת|חברי כנסת]] שמתקיימות מחוץ לשערי [[הכנסת]]<ref name=":2" />.
== דרכי פעולה ==
שדלנים משתמשים במגוון דרכים כדי להשפיע על מקבלי ההחלטות<ref name=":2" /><ref name=":1" />.
מהלך אפשרי של שדלנים הוא סיוע למקבלי ההחלטות בקבלת מידע רלוונטי. מהלך זה משמעותי במיוחד במדינות בהן מקבלי ההחלטות נמצאים בעומס רב, ולא זמינים לרשותם כלים מהירים ומהמנים לביצוע מחקר. במקרים אלו, על מקבלי ההחלטות לקבל את החלטותיהם, לא פעם, תחת עומס רב אשר מונע מהם להתעמק במשמעות ההחלטה. שדלנים עשויים לספק מידע מועיל ורב ערך למקבל ההחלטות, אולם בד בבד מוגש מין הזווית של קבוצת האינטרס.
דרך פעולה אפשרית נוספת קשורה ביחסי תן-וקח בין קבוצת האינטרס לבין מקבל ההחלטות. שדלנים יכולים ליצור שיתוף פעולה ארוך טווח עם אדם בעמדת כוח, ובעודו מקדם כטוב בעיניו אינטרסים של קבוצת האינטרס שמייצג השדלן, מסתייע אותו אדם בתמורות שונות מין השדלן. תמורות אלו יכולות להיות מימון לקמפיין הפוליטי, מימון של כנסים מקצועיים במקומות תיירות בעולם, סיוע לקידום אינטרסים פרלמנטיים, קבלת משרה בכירה מטעם קבוצת האינטרס עבור מקבל ההחלטות לאחר שיעזוב את תפקידו, או אף לבני משפחתו, ובמקרים קיצוניים יותר אף [[טובת הנאה|טובות הנאה]] או [[שוחד]]. לעיתים שדלנים לא ייצרו את שיתוף הפעולה עם מקבל ההחלטות עצמו, אלא עם גורם הקרוב אליו, דוגמת יועץ פרלמנטרי.
דרך פעולה נוספת של חלק מהשדלנים היא כתיבת הצעת חוק עבור חברי ה[[פרלמנט]]. שדלנים אשר פועלים בדרך זו בקיאים בדרך כלל במפה הפוליטית המקומית, ויודעים לאתר את חברי הפרלמנט שהאינטרס הפוליטי שלהם הולם את הצעת החוק שבידם, ולעיתים גם לסייע ליצור עניין סביב החוק בתקשורת המקומית, או אף יסייעו לגייס תמיכה בחוק בפרלמנט. השדלנים עשויים לגייס במקרים מסוימים גם מומחים בעלי שם לייצוג האינטרס שלהם, מה שייסע להם לחזק את תדמיתה של הצעת החוק בעיני חברי הפרלמנט או התקשרות המקומית.
שיטה נוספת נפוצה יותר במדינות בהן אין [[תקופת הפשרה|תקופת ההפשרה]] ארוכה בין כהונה בתפקיד ממשלתי לבין המועד בו ניתן לעבוד כשדלנים. בשיטה זו, עובדים בלשכות ממשלתיות, או מקבלי החלטות עצמם, מגויסים בעצמם לחברת השדלנות, ולאחר מכן חוזרים אל מקום עבודתם לשעבר מטעם קבוצות האינטרס השונות, כאשר ברשותם קשרים והיכרות אישית עם הנפשות הפועלות סביב מוקדי קבלת ההחלטות, וכן היכרות רבה יותר של דרכים שונות בהן חברת השדלנות יכולה לסייע להם, או אף לנצל חולשות שונות של המערכת הפוליטית.
לעיתים, בהתאם למבנה המערכת הפוליטית המקומית, שדלנים משתפים פעולה עם קבוצות [[התפקדות|מתפקדים]] בתוך [[מפלגה|מפלגות]], וכך יכולים לקדם או להחליש פוליטית חברי מפלגה. במערכות פוליטיות של [[משטר נשיאותי]] לדוגמה, שיתוף הפעולה עשוי להיות עם קבוצה גדולה של מצביעים המזוהים עם מועמד מסוים, כך שהשדלן מייצג אותם במידה מסוימת ומסייע למועמד להבין מה יחזק את התמיכה בו.
▲==שדלנות בכנסת ישראל==
ב[[ישראל]] תחום השדלנות צעיר יחסית בהשוואה למדינות מפותחות אחרות. בשנת 1994 הוסדרה לראשונה פעילות שדלנות ב[[הכנסת|כנסת]] בחקיקה, שהורחבה בשנת 2008 לאחר שענף השדלנות בכנסת התרחב. פעילותו הוסדרה בחוק הכנסת רק ב-1994, ובאופן מפורט ב-2008, עם התרחבותה הניכרת של פעילות השדלנים בכנסת.<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://shakuf.press/lobby/chapter2/|הכותב=|כותרת=היכרות עם שוק הלובינג הישראלי|אתר=[[שקוף (גוף תקשורת)]]|תאריך=}}</ref>
| |||