תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 27883733 של 217.132.3.224 (שיחה) הסרת קישור לאתר שיווקי-פרסומי
שיפור
שורה 1:
[[קובץ:Caulking, USAF.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פועל אוטם פנל בעזרת מזרק וחומר איטום מוכן מראש הנמצא במיכל המוארך. חומר האיטום מוזרק מראש הפיה הלבנה שבקצה המיכל. על הפועל לנוע לאורך הפנל כדי לאטום אותו לכל אורכו. הפועל שאחריו מחליק את החומר לפנל כדי לשפר את האחיזה שלו, ולהסיר חומר איטום עודף.]]
'''איטום''' הוא כינוי כולל למערכת רב שכבתית אשר תפקידה למנוע חדירת מים למבנה/יםלמבנים.
 
איטום מופרד בעיקרון למישוריםלתחומים שונים לגובה המבנה :
# איטום למניעת חדירת מים משטח הקרקע הצמוד אל המבנה אל תוך הבניין עם דגש על שטחי מרתפים תת-קרקעיים. מקור המים יכול להיות מי גשם שנספגים בקרקע הצמודה למבנה או מי תהום שנמצאים בתוואי סמוך למיקום המבנה.
 
# איטום למניעת חדירת מים משטח הקרקע הצמוד אל המבנה אל תוך הבניין עם דגש על שטחי מרתפים תת-קרקעיים. מקור המים יכול להיות מי גשם שנספגים בקרקע הצמודה למבנה או מי תהום שנמצאים בתוואי סמוך למיקום המבנה.
# איטום למניעת חדירת מי גשם במפגש עם חזיתות הבניין למלוא גובהו.
# איטום גגות ו/או מרפסותומרפסות עליהן מי הגשם נופלים ישירות.
# איטום פנימי בשטח המבנה בדרך כלל למניעת העברת רטיבות שמקורה במטבחים או חדרי רחצה לחדרים סמוכים, העברה אופקית לחדר צמוד כולל גם לדירה /או נכס ששוכן בקומה מתחת.
 
== איטום בבניה ==
בתהליך הבנייה מתבצעת התקנת מערכות איטום מסוגים שונים אשר מטרתן למנוע חדירה של מי גשם, [[מי תהום]] או רטיבות ממקור אחר כלשהו, אל תוך חלק הפנימי של המבנה.
 
באזורים שונים בארץ, רק באם קיימת התראה לחשש להמצאות גז ראדון כלוא בקרקע, ידרש לשלב טיפול נגד חדירת גז [[ראדון]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/Radiation/Radon/Documents/hadirat_radon.pdf|הכותב=המשרד לאיכות הסביבה|כותרת=הנחיות למניעת חדירת גז ראדון למבנים|אתר=המשרד לאיכות הסביבה|תאריך=}}}} אל קומת/ות המרתף.
 
באיטום מבנים יש למעשה לאטום את כל מעטפת המבנה, על כל חלקיה. כמו כן אוטמים חלקים פנימיים של המבנה, שבהם ישנו שימוש במערכות [[אינסטלציה]] ומים. חלקים אלה נקראים בשם הכולל "חדרים רטובים".
 
המקומות במבנה שנאטמים כנגד חדירת רטיבות הם: חלקי מבנה תת-קרקעיים (יסודות, [[מקלט (מיגון)|מקלט]]ים, [[מרתף|מרתפים]], פירי [[מעלית|מעליות]], [[חניון|חניונים]]). במקומות אלה נדרשת הגנה נגד מים שעלולים להגיע לכל גובה קומות המרתף וגם למניעת חדירת מים שיעלו כתוצאי מלחצים בקרקע לעבר הרצפה התחתונה ביותר של המרתפים, במקומות אלו נדרשה התקנת שכבת הגנה על האיטום להבטחת קיים האיטום למשך שנים רבות.
 
קירות חיצוניים מעל לקרקע: האיטום נדרש גם בתחומי הקיר עצמו בעיקר במפגש בין חומרים כדוגמת קיר עם גמר טיח או חיפוי אבן עם חלונות / זכוכית ו/או קירות מסך וכן אביזרים המשתלבים כחלק מהחזית כדוגמת אדניות פרחים.
 
מרפסות שמש, [[גג]]ות מרוצפים, גגות המבנה לכל סוגיהם : גגות בטון שטוחים גגות בטון משופעים גגות קלים שמחופים בחומרים שונים כדוגמת פחים לוחות מתועשים מפלסטיק לסוגיו PVC או פוליקרבונט או גגות רעפים.
 
איטום מתקנים הנדסיים שהם חלק אינטגרלים ממערכות המבנה כדוגמת מאגרי מים לשתייה והן לצורך כיבוי אש בעת חרום
 
חדרי רחצה, [[אמבטיה|אמבטיות]],חדרי חדרי [[מקלחת]], [[מטבח]]ים וחדרי שירותים וחדרי שרות/[[כביסה]].
 
התייחסות פרטנית נדרשת למקרים מיוחדים כמו מרחבים מוגנים שאמורים להיות אטומים כנגד חדירת גזים מסוכנים בעת מלחמה כאשר מערכות כדוגמת מזגנים צנרת חשמל ותקשורת עדיין חייבת לעבור דרך קירות המרחב המוגן על מנת לאפשר לחדר תפקוד מלא גם בשגרה וגם בעת מלחמה
 
== חומרי איטום ==
עד לפני שנים לא רבות האיטום במבנים התבצע בעיקר על ידי מריחת זפת, על קירות המרתפים וגג המבנה. שיטה זו עדיין קיימת אבל היא מתבצעת בעיקר במבנים ישנים שהוקמו לפני שנים רבות.
 
בתחילת שנות השמונים למאה ה-20 התפתח השימוש ביריעות איטום ביטומניות תעשייתיות. יישום היריעות בהדבקה בעזרת ברנר אל שכבת פריימר שנמרחה ישירות על על גבי גג הבטון. היריעות הגיעו עם או בלי שכבת אגרגט עדין מעליה שהבטיח הקטנת החשיפה לשמש הישראלית.
 
במקביל, חברות מסחריות התחילו לקדם מכירת חומרי איטום שונים שישומנן נעשה אובהתזה, התזהבמריחה או במריחה/ גלילה.
 
איטום של קירות מסך בהקף הקירות נעשה באמצעות יריעות תרמוסטיות / גומי אשר הודבקו אל קיר המסך מצד אחד ואל דופן הפתח בקיר בצד השני.
כדוגמת חומרים אקריליים על בסיס מים לחומרים אלה יש נטייה להתרככות במצב שהם חשופים למים עומדים לזמן ממושך, תקן ישראל 4518 מתווה הנחיות והוראות לישום החומרים, חומרים פוליאוריטניים על בסיס ממיסים
 
איטום של קירות מסך בהקף הקירות נעשה באמצעות יריעות תרמוסטיות / גומי אשר הודבקו אל קיר המסך מצד אחד ואל דופן הפתח בקיר בצד השני.
 
== כשלים טיפוסיים באיטום ==
בעיה שכיחה באיטום מבנים היא מעברי רטיבות מדירה לדירה בבית משותף, ובעיקר חדירת רטיבות מהגג או ממרפסות פתוחות. על פי [[חוק המקרקעין]] התשכ"ט-1969 ועד הבית המשותף אחראי למניעת מעבר רטיבות מהגג ומהקירות החיצוניים לדירות, וכל בעליה של מרפסת פתוחה אחראי למניעת מעברי רטיבות מהמרפסת שלו אל דירת השכן שמתחתיה. אך חברת איטום גגות טובה תמנע בעיות אלו.
 
בעיות של נזילה אנכית מדירה אחת לדירת שכן מתחתיה בעיקר באזורי חדרי רחצה /או מקלחות שבהם נעשה שיפוץ אך לא בוצע בהן איטום איכותי.
 
בעיות האיטום קשות שמשמעותן הכספית גדולה - אותם המקומות שבהם לשם תיקון שכבות איטום נדרש פירוק תשתית קיימת כגון ריצוף, חיפוי קירות מאריחי קרמיקה או אבן או טיח. בעיות מסוג זה שכיחות במקרה של נזילות ממרפסות גג כך שנוצרת נזילה אל חלל המגורים של הדירה מתחתיה
 
בעיות יקרות במיוחד לתיקון הן בעיות חדירת רטיבות אל מבנים תת-קרקעיים, מרתפים, מקלטים, פירי מעליות מוצפים, וכו'. אלו דורשים חפירות לעומק הקרקע או לחלופין את ביצוען של עבודות איטום פנימיות, המכונות עבודות "איטום שלילי".{{הערה|{{cite web| url= https://aitum.co.il/|title= איטום }} Sunday, 2 December 2018 }}
שורה 50 ⟵ 48:
 
על פי הכתוב במילונו, את השם '''אִטּוּם''' ואת הפועל '''אִטֵּם''' (שניהם – במובן caulk) חידש [[ראובן אלקלעי]].{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = ראובן אלקלעי|שם = מלון עברי שלם|מו"ל = הוצאת גליל|שנת הוצאה = 1994|כרך = 3}}}}
 
<br />
 
==קישורים חיצוניים==