קנארד – הבדלי גרסאות

עם התפתחות ההנעה ה[[מנוע סילון|סילונית]] והתפשטות השימוש בכנפי דלתא ללא זנב — כנף דלתא הנמשכת לאורך מרבית הגוף ועד לזנב ללא משטחי מייצב והגה גובה, עלה כי כנף זאת התקשתה לתפקד במהירויות נמוכות וכן המטוס נוטה להפוך ליציבה מדי ב[[מהירות על-קולית|מהירויות על־קוליות]]. ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה־50]] המאוחרות חברת [[נורת' אמריקן אוויאיישן|נורת' אמריקן אוויאשן]] כללה משטח קנארד במטוס [[נורת' אמריקן XB-70 ולקירי|XB-70 ולקירי]], יריבו ה[[ברית המועצות|סובייטי]] ה[[סוחוי T4|סוחוי T2]] כלל משטח קנארד גם כן, אבל בעיות שליטה ויציבות שנבעו ממשטח זה בתצורתו הקבועה במטוסים קטנים יותר מנעו שימוש נרחב בו. בשנת [[1963]] חברת [[סאאב AB|סאאב]] הגישה פטנט למשטחי קנארד המותקנת בצמוד לכנף ומעט מעליה שמאז כונתה קנארד מוצמד. בדגמים מתקדמים של מטוסי ה[[מיראז' 3|מיראז' III]] ו־[[מירזמיראז' 4|IV]] וכן במטוסים שפותחו על בסיסם, כגון [[כפיר (מטוס)|התע"א כפיר]] וה[[אטלס צ'יטה]] כללו משטחי קנארד מוצמדים קבועים.