קנארד – הבדלי גרסאות

נוספו 2 בתים ,  לפני שנתיים
מ
אין תקציר עריכה
=== התחייה ===
[[קובץ:Gripen - RIAT 2009 (3793317200).jpg|ממוזער|ה[[JAS-39 גריפן|ג'אס גריפן]] בטיסה, מציג את משטחי הקנארד המוצמדים שלו]]
עם התפתחות ההנעה ה[[מנוע סילון|סילונית]] והתפשטות השימוש בכנפי דלתא ללא זנב — כנף דלתא הנמשכת לאורך מרבית הגוף ועד לזנב ללא משטחי מייצב והגה גובה, עלה כי כנף זאת התקשתה לתפקד במהירויות נמוכות וכן המטוס נוטה להפוך ליציבה מדי ב[[מהירות על-קולית|מהירויות על־קוליות]]. ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה־50]] המאוחרות חברת [[נורת' אמריקן אוויאיישן|נורת' אמריקן אוויאשן]] כללה משטח קנארד במטוס [[נורת' אמריקן XB-70 ולקירי|XB-70 ולקירי]], יריבו ה[[ברית המועצות|סובייטי]] ה[[סוחוי T4|סוחוי T2]] כלל משטח קנארד גם כן, אבל בעיות שליטה ויציבות שנבעו ממשטח זה בתצורתו הקבועה במטוסים קטנים יותר מנעו שימוש נרחב בו. בשנת [[1963]] חברת [[סאאב AB|סאאב]] הגישה פטנט למשטחי קנארד המותקנת בצמוד לכנף ומעט מעליה שמאז כונתה קנארד מוצמד. בדגמים מתקדמים של מטוסי ה[[מיראז' 3|מיראז' III]] ו־[[מירזמיראז' 4|IV]] וכן במטוסים שפותחו על בסיסם, כגון [[כפיר (מטוס)|התע"א כפיר]] וה[[אטלס צ'יטה]] כללו משטחי קנארד מוצמדים קבועים.
 
משטחי קנארד עדיין כללו תכונות בעייתיות במהלך הזדקרות שכן המשטח נטה להזדקר באופן שונה מהכנף, בשביל לפצות על זה החלו לשלב משטחי קנארד נעים הנשלטים על ידי [[מערכת בקרת טיסה|מערכות בקרת טיסה]] [[דיגיטלי/אנלוגי|דיגיטליות]]. מטוסים כגון ה[[דאסו ראפאל|דאסו רפאל]] וה[[סאאב גריפן]] היו הראשונים לכלול משטחים אלו בשנים [[1986]] ו־[[1988]] בהתאמה.