ראובן גרוזובסקי – הבדלי גרסאות

בפרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] גלתה הישיבה לווילנה שהייתה אז עדיין עצמאית. זמן קצר אחר כך נפטר חותנו הרב ברוך דוב ליבוביץ, והישיבה המשיכה בראשותו יחד עם גיסיו הרב [[משה ברנשטיין (רב)|משה ברנשטיין]] והרב [[יעקב משה ליבוביץ]]. הם עברו ל[[ראסיין]], פרוור של וילנה{{הבהרה|ראסיין העיר היא פרבר של [[קובנה]], למה הכוונה כאן?}}, ושם התקיימה הישיבה עד החורף של שנת [[תש"א]]. בתש"א היגר לארצות הברית{{הערה|{{הצופה||דרישות שלום מגדולי ישראל|1941/02/20|00203}}}}, ושם התמסר להצלת בני הישיבה, במסגרת [[ועד ההצלה (ארצות הברית)|ועד ההצלה]] אשר בניו יורק. כמו כן עסק במשלוח חבילות עזר וסיוע לתלמידים שהוגלו ל[[סיביר]]. אחר המלחמה נתמנה לראש [[ישיבת תורה ודעת]] בניו יורק במקומו של הרב [[שלמה היימן]] שנפטר אז, ובמקביל נתמנה לראש ישיבת [[בית מדרש עליון]] שב[[מונסי]], ניו יורק, שנוסדה ידי הרב [[שרגא פייבל מנדלוביץ]]. כן כיהן כראש מועצת גדולי התורה שעל ידי [[אגודת ישראל]] באמריקה.

 

 

חתניו הם הרב [[דן אונגרישר]], שהתמנה תחתיו לראשות ישיבת בית מדרש עליון, והרב [[לוי קרופני]], ראש ישיבת "תורת אמת" בניו יורק. בנו חיים הוא חותנו של ראש ישיבת תורה ודעת הנוכחי, הרב [[יצחק ליכטנשטיין]].