מוריץ פישר (תעשיין) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ שריפה-שרפה (דרך WP:JWB)
שורה 24:
בשנת [[1826]], בעיירה קטנה בשם [[הרנד|הֶרֶנְד]] {{אנ|Herend}} [[טרנסדנוביה|במערב הונגריה]], הקים וינס סטינגל "מפעל חרסינה". הוא ביצע ניסיונות בייצור כלי אבן וחרסינה, אך נכשל במאמציו. בהיעדר הון להשקעה, קיבל כשותף את מוריץ פישר מטטה בשנת [[1839]]. באותה תקופה המפעל עסק עדיין בניסיונות ייצור של כלי אבן וחרסינה. שנה לאחר מכן הפך פישר לבעלים היחיד של המפעל. תוך שנה הוא בנה את בנייני המפעל בהרנד ורכש את הציוד החשוב ביותר שנדרש לייצור. חומרי הבעירה וחלקו העיקרי של חומרי הגלם שנדרשו נרכשו באזור הרנד. באותה תקופה הועסקו כבר 54 ציירי חרסינה במפעל, וביניהם זרים רבים, למען ההצלחה האמנותית והעסקית.
 
לאחר שהצליח בייצור חרסינה קשה מתאימה, הפכו השלמות והאיכות לסמל המסחרי של ייצור החרסינה של הרנד. עם איכויות אלה רכש מפעל הפורצלן הרנדי מוניטין [[אירופה|אירופי]] רב. מוצריו הוצגו בתערוכת המלאכה ההונגרית הראשונה בשנת [[1842]], שם [[לאיוש קושוט]] שיבח את החרסינה: "סימן משמח להתפתחות מבורכת של תעשיית מולדתנו". באותה השנה זכה פישר בתואר "'''מפעל קיסרי, מלכותי מיוחס לפורצלן'''". בשנת [[1843]] שנת השגשוג הראשונה של המפעל נפלה עליו צרה גדולה. יש להניח כי בשל הצתה פרצה שריפהשרפה גדולה שהרסה חלק מהמפעל. אף על פי כן, בתערוכה הלאומית באותה השנה, מפעל הרנדי הופיע שוב וזכה במדליית זהב. מוצריו הוצגו גם בתערוכת [[וינה]] בשנת [[1845]], [[תערוכה עולמית|בתערוכה העולמית]] הראשונה ב[[לונדון]] בשנת [[1851]], בתערוכת [[ניו יורק]] בשנת [[1853]], ובתערוכת [[פריז]] בשנת [[1855]].
 
בשנת 1851 בלונדון ובשנת [[1867]] בפריז ביריד העולמי זכה המפעל להכרה כזו שבקרב לקוחותיו היו כבר לא רק משפחות עשירות רבות (משפחת רוטשילד, [[בית אסטרהאזי|אסטרהזי]], בתיאני, אפוני), אלא גם בתי מלוכה אירופיים. ולפי שמות : [[ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת|המלכה האנגלית ויקטוריה]], [[אז'ני דה מונטיז'ו|הקיסרית הצרפתית יוג'ניה]], [[אלכסנדר השני, קיסר רוסיה|הצאר הרוסי אלכסנדר השני]], הקיסר האוסטרי ומלך הונגריה [[פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה|פרנץ יוזף]], ואחיו [[מקסימיליאן הראשון, קיסר מקסיקו]].