ירושה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←קישורים חיצוניים: לינקים פגומים |
מ בוט החלפות: מסוי\1 |
||
שורה 64:
אדם שנפטר ולא הותיר צוואה חוקית, היורשים נקבעים לפי הוראות חוק הירושה. היורשים על פי הדין עשויים להיות בני הזוג, קרובי משפחתו של המוריש (עד להורי הוריו וצאצאיהם) או המדינה.
חלקו של בן הזוג בירושה תלוי בקיומם של קרובי משפחה. אם - אין כאלה או - ישנם רק צאצאים של הורי ההורים של המוריש, בן הזוג יורש הכל. אם ישנם הורי הורים או אחים וצאצאיהם, הוא יורש שני שלישים של הרכוש (ובתנאים מסוימים - את כל דירת המגורים של הזוג). אם ישנם צאצאים של המוריש או הוריו, בן הזוג זכאי למחצית הירושה. בן זוג לפי החוק - הוא בן זוג נשוי, אך החוק גם קובע כי [[ידועים בציבור]] של מורישים שלא היו נשואים ושאינם נשואים בעצמם - יהיו זכאים לירושה כאילו היו בני זוג, בהוכחה של תנאים
הקרובים יורשים לפי סדר קדימות הקבוע בחוק: צאצאי המוריש קודמים לכל שאר הקרובים, והוריו וצאצאיהם קודמים להורי הוריו וצאצאיהם. אם חלק מהיורשים הפוטנציאליים מתו, אז קביעת סדר היורשים נעשית (בהשפעת המשפט העברי) לפי שיטת הייצוגיות ("חליפי יורש"): למשל, אם למוריש יש שלושה בנים: בן חי - בן מת שהותיר בת יחידה וחיה - ובן מת שהותיר שתי בנות חיות, אז הבן החי יורש שליש - הנכדה שהיא בת יחידה יורשת שליש - וכל אחת משתי הנכדות האחרות יורשת שישית. שיטה זו, הייתה גם גישת המשפט האנגלי הישן, וידועה בשמה הלטיני "per stirpes" {{אנ|per stirpes}}, כלומר ירושה "לפי ענף", ובה משתמשים עד היום אף בכמה מדינות בודדות בחבר העמים הבריטי, כגון ב[[אירלנד]] וב[[ניו זילנד]] (אם כי כבר לא בבריטניה עצמה).
| |||