מהאיאנה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: \1\2\3, ביניה\1 |
מ במספרים מעל 20, אין להשתמש בצורת הסמיכות, אלא בצורת הנפרד (דרך WP:JWB) |
||
שורה 57:
למהאיאנה סוטרות ייחודיות (כתבים, ספרים), וכמו כן, הן מכירות בערכן וסמכותן של סוטרות מוקדמות יותר, כגון אלה שנשמרו ב[[הקנון הפאלי|קנון הפאלי]].
לפי ההערכות, חוברו כתבי המהאיאנה על ידי מספר מחברים{{הערה|שם=הערה מספר 20171115065458:0|{{צ-ספר|מחבר=Rupert Gethin|שם=The Foundations of Buddhism|מו"ל=Oxford University Press|שנת הוצאה=1998}}}}<!-- ... “The production of Mahàyàna sūtras spans a period of some six or seven centuries. Just as the earlier sūtras of the Nikàyas/âgamas had already given rise to the Abhidharma and the distinctive interpretations of a number of schools, so the Mahàyàna sūtras are also associated with the production of treatises and commentaries associated with the emergence of new philosophical schools of Buddhism. Three writers should be singled out in this connection since I will be referring to them from time to time. The first is Nàgàrjuna, a monk probably from the south of India who lived in the second century CE and was the author of the Madhyamaka-kàrikà (‘Verses on the Middle’) as well as a number of other works. He is revered by the Buddhists of China and Tibet as the founding father of one of the principal ‘Sàstra’ systems of Mahàyàna philosophy, namely the Madhyamaka or Sånyavàda. The other two authors can be taken together. Indeed, tradition has it that they were brothers. They are Asaïga and Vasubandhu, who lived in north India at the end of the fourth or beginning of the fifth century CE.” (Rupert Gethin, 1998, The Foundations of Buddhism, Oxford University Press, p. 57) -->לאורך מאות שנים,{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Eno, R|שם=BUDDHISM & BUDDHISM IN CHINA|כתב עת=EALC E232|עמ=9|מו"ל=Indiana University|שנת הוצאה=2008}}}}<!-- “Tian-tai Buddhism represented an important type of Buddhist school: the text-oriented cult that stressed grasping the Buddhas many teachings. Because the [new] sutras that had been brought from India and Central Asia were so diverse (they had actually been composed by widely different types of Buddhist thinkers over many centuries, although they were understood as the teachings of a single man), some Chinese thinkers undertook the daunting task of sorting out the many teachings of these sutras into a coherent hierarchy of teachings that pointed towards a consistent, ultimate message.” (Eno, R., 2008, BUDDHISM & BUDDHISM IN CHINA, EALC E232, Indiana University, p. 9.) -->{{הערה|שם=הערה מספר 20171115065458:1|{{צ-מאמר|מחבר=Hirakawa, Akira|שם=A history of Indian Buddhism: from Śākyamuni to Early Mahāyāna; translated and edited by Paul Groner|כתב עת=University of Hawaii Press|מו"ל=University of Hawaii Press|שנת הוצאה=1990}}}}{{הערה|שם=הערה מספר 20171115065458:0}}{{הערה|שם=הערה מספר 20171115065458:2|{{צ-ספר|מחבר=Buswell, R.E. Jr. (Editor in Chief)|שם=Encyclopedia of Buddhism|מו"ל=Macmillan Reference USA|שנת הוצאה=2004}}}}{{הערה|שם=הערה מספר 20171115065458:3|{{צ-ספר|מחבר=Paul Williams|שם=Mahāyāna Buddhism: The doctrinal foundations, Second edition|מו"ל=Routledge|שנת הוצאה=2009}}}} החל מ-150 לפני הספירה{{הערה|שם=הערה מספר 20171115065458:1}} או המאה הראשונה לספירה{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Harvey, P.|שם=An Introduction to Buddhism: Teachings, History and Practices, second edition|מו"ל=Cambridge University Press|שנת הוצאה=2013}}}}, ועד 650 לספירה לערך. רובם של שלושים
בין כתבי המהאיאנה המוקדמים והחשובים ביותר נכללות סוטרת [[פראז'נה פרמיטה|שלמות החכמה]] ("[[פראז'נה פרמיטה]]"), סוטרת [[אבטאמסאקה]], [[סוטרת הלוטוס]], סוטרת ה[[וילמקירטי]], וסוטרת ה[[נירוואנה]].
| |||