מחוננות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מכון סאלד ==> מכון הנרייטה סאלד
MoriCher (שיחה | תרומות)
עריכה
שורה 1:
{{מקורות|רמה=שיפור}}
{{לשכתב|נושא=מדעי החברה}}
'''מחוננות''' היא יכולת אנושית שמתבטאת בעיקרבמצוינות, לרוב בהיבט ההשכלתי: מדדים גבוהים של ב[[חשיבה]], בהבנההבנה ובו[[סקרנות]] רבה. [[מנת משכל|מנת המשכל]] (IQ) של מחוננים גבוהה בהרבה מה[[ממוצע]] בקרב כלל האוכלוסייהאוכלוסיית בני גילם. מחוננות מוזכרת בדרך כלל בהקשר של [[ילדות|ילדים]] או [[נוער]].
 
==מחקרים==
==היסטוריה==
[[לואיס טרמן]] היה הראשון שערך [[מחקר מדעי]] בנושא מחוננים. משנת [[1925]] הוא עקב אחרי קבוצה של כ-1,500 ילדים בקליפורניה, שמבחני [[מנת משכל]] מצאו אצלם IQ שבין 135 ל-196. טרמן וצוותו עקבו אחריהם במהלך 50 שנה, וכתבו דו"חות מפורטים בהם נבחנו ביצועיהם במספר קטגוריות החל ב[[ילדות|ילדותם]] ועד ל[[זקנה|זקנתם]]. ממחקרו התברר, כי הקבוצה הזו הגיעה לרמת הישגים יוצאת דופן בתחומים רבים (הישגים בתחום המחקר, בפרסום הישגים יוצאי דופן ו[[תפוקה|תפוקות]] גבוהות בתחום פרסומים מקצועיים).
 
בתוך קבוצת המחוננים נמצאו הישגים גבוהים יותר ל[[גברים]] בתחום ה[[השכלה]] והתעסוקה (ונמצאו הבדלים בתחומי העיסוק שנבחרו על ידי גברים ו[[נשים]]) ונמצא דיווח על עיסוק בפעילות ציבורית או חברתית. נמצאו הבדלים בתוך הקבוצה כאשר ההתייחסות הייתה אל מידת הצלחתם של המחוננים בתחנות חייהם השונות. למחקרו של טרמן הופנתה [[ביקורת]] רבה; העובדה שהילדים שהשתתפו במחקר היו [[מודעות|מודעים]] לעובדה שאותרו כמחוננים, קבוצת המחוננים מלכתחילה הייתה [[מדגם לא מייצג|מדגם מוטה]] מבחינה סוציו-אקונומית (עם הטיה מובהקת מבחינה אתנית-תרבותית) והעדרה של [[קבוצת ביקורת]]. ה[[היסק|מסקנה]] (שעמדה בניגוד ל[[אינטואיציה]] של טרמן עצמו) שנבעה מכך היא שמחוננות כשלעצמה, (לפחות כפי שהוגדרה במחקרו של טרמן)במחקר, אינה מובילה להישגים יוצאי דופן.{{הערה|מלקולם גלדוול, מצוינים- ממה עשויה הצלחה, 2009, כנרת זמורה-ביתן}}
 
==הגדרה ושכיחות==