MPEG-2 – הבדלי גרסאות

זרם של קוד MPEG מכיל כמה זרמים בסיסיים (Elementary Stream) שונים ונבדלים. במקרה הפשוט יהיו אלה זרם השמע וזרם הווידאו. כל אחד מהזרמים נקצץ [[חבילת מידע|לחבילות]] בסיסיות (Packet) בגודל קבוע והחבילות "נארזות" מחדש, לסרוגיןלסירוגין, בלווית תקורה מתאימה (Header) כך שהמפענח יוכל לזהות את מקורן ולבנות מחדש את הרצף. רמת המערכת מכילה גם נתונים שאינם שמע או וידאו כגון כתוביות, תאריך, מידע על הסרט ועוד.

תצוגת וידאו מורכבת מרצף של תמונות. זרם הווידאו של MPEG-2 מורכב מרצף של נתונים דחוסים המאפשרים לשחזר ולהציג את התמונות בזו אחר זו. בשידור של זרם וידאו או בקריאה מנגן DVD, חייב קצב התמונות בקוד להתאים לקצב התצוגה, כלומר 25 או 30 תמונות בשנייה, תלוי בשיטת התצוגה, [[PAL]] או [[NTSC]]. כל תמונה יכולה להופיע כיחידה אחת, תמונת מסגרת (Frame), או כשתי תמונות שדה (Fields) עוקבות המכילות לסרוגיןלסירוגין את קווי התצוגה האי-זוגיים והזוגיים. שידור ותצוגה בשיטה זו נקראים סריקה שלובה (Interlaced). תקן MPEG-2 תומך בשני סוגי התמונות. במקרה של תמונות שדה, התמונות ישודרו ויוצגו בתדר כפול. התמיכה בתמונות שדה (Field Picture) היא אחד השיפורים בהשוואה ל-MPEG-1.