ארווין ינקה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שמות אחידים בתבנית אישיות ביטחונית (תג)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
שורה 29:
==ביוגרפיה==
===קריירה מוקדמת===
ינקה נולד ב-[[22 באפריל]] [[1890]] ב[[פררן]], שהשתייכה ל[[האימפריה הגרמנית|אימפריה הגרמנית]]. בשנת [[1911]] התגייס ל[[צבא האימפריה הגרמנית|צבא הגרמני הקיסרי]], והצטרף לגדוד ההנדסה ההנוברי ה-10. ב[[מלחמת העולם הראשונה]] לחם עם גדודו כחלק מהדיוויזיהמ[[הדיוויזיה ה-19 (האימפריה הגרמנית)|הדיוויזיה ה-19]], וב-[[27 בינואר]] [[1916]] הועלה לדרגת [[אובר לוטננט]]. בהמשך שימש כקצין מטה בדיוויזיה, ובסוף המלחמה שירת בדיוויזייתב[[דיוויזיית המילואים ה-26 (האימפריה הגרמנית)|דיוויזיית המילואים ה-26]]. על פעולותיו בקרבות קיבל את עיטור [[צלב הברזל]] דרגה ראשונה ושנייה.
 
לאחר המלחמה נשאר ינקה ב[[רייכסווהר]], ומילא בו תפקידי פיקוד ומטה. בשנת [[1934]] מונה למפקד גדוד ההנדסה ה-31, ובשנת [[1937]] השתתף כחלק מכוח מיוחד שהיה נוכח ב[[הפצצת גרניקה]] על ידי [[לגיון קונדור]] הגרמני. בשנת [[1938]] מונה ינקה לאפסנאי הראשי של [[הארמייה השמינית (ורמאכט)|הארמייה השמינית]], והשתתף עימה ב[[האנשלוס|סיפוח אוסטריה]] ו[[חבל הסודטים]], ובנובמבר [[1938]] מונה לראש מטה מפקדת הפיקוח על הביצורים.
 
===מלחמת העולם השנייה===
עם פרוץ המלחמה היה ינקה מפקד אגף האפסנאות של [[הארמייה השמינית (ורמאכט)|הארמייה השמינית]], והשתתף עימה ב[[המערכה בפולין|מערכה בפולין]]. באוקטובר [[1939]] מונה ינקה למפקד אגף האפסנאות של חזית המזרח, ובנובמבר הועלה לדרגת [[גנרל מיור]]. במאי [[1940]] מונה ינקה למפקד אגף האפסנאות של [[הארמייה התשיעית (ורמאכט)|הארמייה התשיעית]], ובקיץ [[1940]] מונה למפקד אגף האפסנאות של אזור [[פריז]],. ולאחרלאחר מכן מונה למפקד אגף האפסנאות של חזית המערב, וב-[[1 בנובמבר]] [[1941]] הועלה לדרגת [[גנרל לוטננט]]. ב-[[1 בפברואר]] [[1942]] מונה למפקד [[הדיוויזיה ה-389 (ורמאכט)|הדיוויזיה ה-389]], ולחם עימה ב[[מבצע מקרה כחול|מתקפת הקיץ הגרמנית]], כחלק מהקורפוסים [[הקורפוס השמיני (ורמאכט)|ה-8]] ו[[הקורפוס ה-11 (ורמאכט)|ה-11]] לסירוגין במסגרת [[הארמייה השישית (ורמאכט)|הארמייה השישית]]. על תפקודו בקרבות קיבל ינקה ב-[[9 באוקטובר]] [[1941]] את עיטור [[צלב האבירים של צלב הברזל]].
 
ב-[[1 בנובמבר]] [[1942]] מונה ינקה למפקד [[הקורפוס הרביעי (ורמאכט)|הקורפוס ה-4]], שהיה חלק מהארמייה השישית, במקום [[ויקטור פון שבדלר]] שפרש בעקבות פציעה, ולחם עמו ב[[קרב סטלינגרד]], וב-[[1 בדצמבר]] [[1942]] הועלה לדרגת [[גנרל חיל ההנדסה]]. ב-[[2 בינואר]] [[1943]] קיבל ינקה את עיטור [[הצלב הגרמני]] בזהב, וב-[[17 בינואר]] [[1943]] נפצע ינקה והוטס אל מחוץ לכיס [[סטלינגרד]]{{הערה|ובכך היה לאחרון הקצינים הבכירים שעזב את כיס [[סטלינגרד]]}}, ובמקומו מונה למפקד הקורפוס [[מקס פפר]].