כל הכבוד – הבדלי גרסאות

בשנת 1954 הועלה בתיאטרוןב[[התיאטרון הקמאריהקאמרי|תיאטרון המחזההקאמרי]] ה[[מחזה]] קזבלן שנכתב על ידי [[יגאל מוסינזון]]. בשנת 1966 עובד המחזה למחזמר שזכה להצלחה רבה. קזבלן (קזה) הוא [[בריון]] שכונתי המתגורר ב[[יפו]]. הוא מתאהב ברחל בתו של מר פלדמן, העולהעולה חדש מ[[יהדות פולין|פולין]] אשר מתנגד לקשר ביניהם. יהורם גאון גילם את הדמות הראשית קזבלן.

למחזמר נכתבו שירים על ידי דן אלמגור, [[עמוס אטינגר]] ו[[חיים חפר]] שהולחנו על ידי דובי זלצר. אחד מהם היה "כל הכבוד" שבוצע על ידי גאון. לאחר שעובד המחזמר לסרט קולנועהקולנוע "[[קזבלן (סרט)|קזבלן]]" בשנת 1973, הפך השיר למזוהה עם גאון.

השיר כתוב מנקודת מבטו של קזבלן המדבר בגוף ראשון. שאיפתו הגדולה ביותר היא לקבל [[כבוד]] מכל הסובבים אותו. השיר מרמז גם על עברו הקרבי בצבאבצה"ל{{הערה|[[דויד פרץ]], [https://tarbutil.cet.ac.il/paskol/כל-הכבוד/ כל הכבוד], באתר תרבות.il}}.

במצעד שירי יהורם גאון שנערך ב[[רשת ג']] ב-[[1999]], ובמצעד זהה שנערך ב[[גלי צה"ל]] ב-[[2004]], דורג השיר במקום הרביעי. במצעד זהה שנערך ב-[[2010]] ב[[רשת ג']] דורג השיר במקום השמיני.