זקן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מה לעשות, סבתא שלי בערוב ימיה צימחה זקן. חיפוש קצר בגוגל מראה שהיא לא היחידה :)
שורה 29:
 
=== מצרים העתיקה ===
המעמדות הגבוהים יחסית ב[[מצרים העתיקה]] עסקו לא מעט בנושא שיער הפנים בפרט, ושיער הגוף בכלל. פנים חלקות היו סימן ל[[מעמד חברתי|מעמד]] גבוה יחסית, ובקרב בני המעמדות הנמוכים זקנים היו נפוצים{{הערה|{{דוידסון|ד"ר יונת אשחר|מתי התחלנו להתגלח?|sciencepanorama/מתי-התחלנו-להתגלח|7 במאי 2020}}}}.
האצולה במצרים העתיקה גידלה זקן ארוך בצורת [[חרוט]].
 
עם זאת, יוצא דופן משמעותי לכך היה "הזקן הנשגב" של ה[[פרעונים]] עצמם, שהיה זקן מזויף שהזכיר את זקנו של [[אוסיריס]], האל של עולם המתים. זקן זה היה ארוך וצר באופן המזכיר [[חרוט]] ומסוגנן מאוד, וביצירות מצריות עתיקות מופיע על פניהן של פרעונים ופרעוניות גם יחד{{הערה|{{דוידסון|ד"ר יונת אשחר|מתי התחלנו להתגלח?|sciencepanorama/מתי-התחלנו-להתגלח|7 במאי 2020}}}}.
 
=== בדתות ===
שורה 38 ⟵ 40:
 
מ[[ספר שמואל]] נראה שבתקופת התנ"ך היה מקובל לגדל זקן, וגילוחו היה נחשב ביזיון, לפחות אצל יהודים. כש[[דוד]] שולח שליחים לחנון מלך עמון על מנת לנחמו על מות אביו, מלך עמון מפרש את ביאת שליחי דוד כריגול ושולח אותם חזרה לדוד כשחצי זקנם מגולח. כשדוד שומע על כך הוא מורה לשליחיו לשהות ביריחו עד שזקנם יצמח בחזרה, ויצא למלחמה נגד בני עמון ({{תנ"ך|שמואל ב|י}}). מכאן אפשר להסיק שגידול זקן היה נורמה בתקופת דוד, שאם לא כן, השליחים יכלו לגלח את החצי השני, פעולה פשוטה שדורשת הרבה פחות זמן, ודוד לא היה רואה במעשה חנון [[עילה למלחמה]].
 
==== נצרות ====
ב[[המאה ה-11|מאה ה-11]] התרחש פיצול ב[[נצרות|כנסייה הנוצרית]], בין [[הנצרות הקתולית]] במערב ל[[נצרות אורתודוקסית|נצרות האורתודוקסית]] במזרח. לאחר הפיצול, ה[[כומר|כמרים]] הקתולים נהגו לגלח את זקנם כדי להבדיל עצמם מהאורתודוקסים מחד, ומהמוסלמים והיהודים מאידך{{הערה|{{דוידסון|ד"ר יונת אשחר|מתי התחלנו להתגלח?|sciencepanorama/מתי-התחלנו-להתגלח|7 במאי 2020}}}}.
 
====אסלאם====