מנת משכל – הבדלי גרסאות

המבחן חובר על-מנת לאתר תלמידים חסרי יכולת בבית הספר. מחבריו האמינו כי לאדם כושר כללי אותו כינו "יכולת שיפוט", ולכן השאלות שחיברו עסקו בהבנה ושיפוט ולא בזיכרון או ידע. המבחן מורכב מארבעה תחומים עיקריים: היגיון מילולי, היגיון מופשט/ויזואלי, היגיון כמותי וזיכרון לטווח קצר. (אנסטאזי, 1954)

 

מחבר המבחן תפס את האינטליגנציה כמורכבת מכשרים ספציפיים נוסף על הכושר הכללי, ולכן הוא כלל גם פריטים לא מילוליים הבודקים את האינטליגנציה, וחילק את המבחן לשניים: למטלות מילוליות – שאלות ידע, הכללה והבחנה, חשבון, [[אוצר מילים]], הבנה וזכירת ספרות, ולמטלות ביצועיות – השלמת תמונות, סידור תמונות, סידור קוביות, סימון מספר, הרכבת [[פאזל]] ו[[מבוך|מבוכים]]. כמו כן, למבחן גרסאות שונות בהתאם לגיל הנבדק. (אנסטאזי, 1954). קיימת בעיה במבחן וכסלר המודד יכולות מבוגרים, מכיוון שהוא משלב בדיקה של יכולת מילולית או ביצועית ואינו משקף יכולות אחרות הטמונות באדם{{הערה|שם=Iyan}}. בישראל עודכן מבחן "וכסלר" לילדים בעקבות התיישנות הנורמות בגרסה של 1976, ליקויים שנתגלו בתוכנם של פריטי המבחן הישנים, מורכבותם המיותרת וסרבולם של כמה מהליכי ההגשה וקביעת הציונים, והצורך בסינונם של פריטים לא מהימנים. עיקר השינויים נערכו בשלושה ממדים: המימד הטכני, המימד המדידתי והמימד הקונצפטואלי-פירוש הציונים. (ארטמן, 2000).