מבקר המדינה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
2020ITBN (שיחה | תרומות)
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1, \1וויכוח, \1עניין, הייתה
שורה 17:
ביקורת המדינה מתוארת ב[[חוק יסוד: מבקר המדינה]]:
 
"'''מבקר המדינה יקיים ביקורת על המשק, הנכסים, הכספים, ההתחייבויות והמינהל של המדינה, של משרדי הממשלה, של כל מפעל, מוסד או תאגיד של המדינה, של הרשויות המקומיות ושל גופים או מוסדות אחרים שהועמדו על פי חוק לביקורתו של מבקר המדינה. מבקר המדינה יבחן את חוקיות הפעולות, טוהר המידות, הניהול התקין, היעילות והחסכון של הגופים המבוקרים, וכל עניןעניין אחר שיראה בו צורך.'''"
 
בישראל, מבקר המדינה מבקר את משק הכספים של מדינת [[ישראל]], את חוקיות אופן השימוש במשק הכספים, ההכנסות וההוצאות ואופן החזקת הרכוש הציבורי. כמו כן, המבקר בוחן את מידת החיסכון והיעילות שבה נוהגת [[הרשות המבצעת]] ואת טוהר המידות של אנשיה, אם לא מעלו בתפקידם או נטלו לכיסם מן הרכוש הציבורי המופקד בידם, ניהולם התקין של גופים אלו וכל עניין אחר שהמבקר רואה לנכון לבדוק ולבחון – הרשות נתונה בידו. מתוקף תפקידו, החל מ-[[1971]], משמש המבקר גם כ[[אומבודסמן]] – [[נציב תלונות הציבור]].
שורה 29:
במסגרת משרד מבקר המדינה פועלת [[הוועדה למתן היתרים]], שהוקמה בשנת 1980, ותפקידה לבחון בקשות של שרים וסגני שרים לחריגה מכללי האתיקה שנקבעו להם{{הערה|[https://www.mevaker.gov.il/he/About/klalim/Pages/default.aspx פעילות הוועדה למתן היתרים], באתר של משרד מבקר המדינה}}.
 
במאמר שפורסם בתחילת [[2019 בקולנוע|2019]] בכתב העת "[[השילוח (כתב עת ישראלי)|השילוח]]" הובאו דברי אישים בכירים במשרד המבקר ומספר משפטנים בכירים, בראשם [[אהרן ברק]] ואחרים, מהם עולה כי בסוף [[העשור השני של המאה ה-21]] התעצמה מגמה לפיה תפקידו של מבקר המדינה אמור להיות גם "נציב [[זכויות האדם]]" של מדינת ישראל. עם זאת, נטען כי מהלך זה דומה בהיקפו ל[[המהפכה החוקתית|מהפכה החוקתית]], משולל זכות חוקית, יפר את האיזונים בין הרשויות ויפגע באמון הציבור ובתפקודו של מוסד מבקר המדינה{{הערה|1={{השילוח|מתנאל בראלי|הנציב שאיש לא מינה|הנציב-שאיש-לא-מינה|13, פברואר 2019}}.}}. מנגד נטען כי "חוק יסוד מבקר המדינה קובע ש'מבקר המדינה יבחן את חוקיות הפעולות'... וחוקיות הפעולות זה [[חוק יסוד|חוקי היסוד]] של המדינה". נטען גם שהיתהשהייתה הסתמכות על [[אמנה בינלאומית|אמנות]] שאישררה הממשלה. כמו כן, הסתמכו על פרשנויות שניתנו לזכות לכבוד בבית המשפט העליון, דבר שהוביל לויכוחלוויכוח במשרד. הוזכר שאין למבקר סמכות לבטל חוקים. נאמר שהעיסוק בזכויות אדם הוא "כיפת ברזל למדינה".<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001305146|הכותב=מתן ברניר|כותרת=ראיון עם האיש שמכיר את כל הסודות של מבקר המדינה|אתר=גלובס|תאריך=2019-11-01|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-09}}</ref>
 
באפריל 2019 פורסם בעיתון [[מקור ראשון]] כי במדריך חדש ששמו "תחומי פעילות של מוסד ביקורת המדינה", המגבש באופן רשמי את סמכויות ונוהלי המבקר, כתבו אנשי המבקר שפירא כי "הדגשים והגישות של ביקורת המדינה השתנו לאורך השנים. בעבודת הביקורת מושם דגש על שמירת זכויות הפרט וערכי הדמוקרטיה במדינת ישראל, תוך בחינת פעולות הרשות המבצעת על בסיס אמות המידה החוקתיות הבאות לידי ביטוי בחוקי היסוד בדבר זכויות האדם"{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.makorrishon.co.il/news/133145/|הכותב=נטעאל בנדל|כותרת=מבקר המדינה הסמיך עצמו לבקר זכויות אדם|אתר=מקור ראשון|תאריך=04/18/2019}}}}.
שורה 166:
 
== בניין מבקר המדינה ==
[[קובץ:בניין מבקר המדינה - 1.jpg|שמאל|ממוזער|249x249px|בניין הנהלת מבקר המדינה בקריית הלאום ירושלים]]בשנת [[2016]] נחנך בניין הנהלת מבקר המדינה ב'''רחוב מבקר המדינה''' ב[[קריית הלאום]] ב[[ירושלים]].{{הערה|{{ערוץ7|עדו בן פורת|נחנך רחוב ''מבקר המדינה'' בירושלים|308616|26 באוקטובר 2015}}}} {{הערה|{{xnet|מיכאל יעקובסון|הבניין החדש של מבקר המדינה יאפשר לו לתצפת על נחקריו|3097146|6 בספטמבר 2012}}}}
 
==ראו גם==