מבקר המדינה הוא המוסד המרכזי בישראל לביקורת המדינה. מבקר המדינה עורך ביקורת חיצונית על מגוון פעולותיהם של מינהל המדינה וגופים ציבוריים שונים, כדי להבטיח פיקוח על כספי ציבור ונשיאה באחריות

מבקר המדינה
Mevaker Symbol.svg
Yosef Haim Shapira.jpg
איוש נוכחי:
יוסף שפירא
מאז 4 ביולי 2012
דרכי מינוי בחירת הכנסת
תחום שיפוט ישראלישראל  ישראל
מושב המשרה ישראלישראלירושלים, ישראל
משך כהונה קצוב 7 שנים
ייסוד המשרה 13 בספטמבר 1949
איוש ראשון זיגפריד מוזס
mevaker.gov.il

(Accountability). תפקידו וסמכויותיו של מבקר המדינה נקבעו בחוק יסוד: מבקר המדינה. מבקר המדינה המכהן הוא יוסף שפירא.

תוכן עניינים

סמכויותעריכה

בישראל, מבקר המדינה מבקר את משק הכספים של מדינת ישראל, את חוקיות אופן השימוש במשק הכספים, ההכנסות וההוצאות ואופן החזקת הרכוש הציבורי. כמו כן, המבקר בוחן את מידת החיסכון והיעילות שבה נוהגת הרשות המבצעת ואת טוהר המידות של אנשיה, אם לא מעלו בתפקידם או נטלו לכיסם מן הרכוש הציבורי המופקד בידם, ניהולם התקין של גופים אלו וכל עניין אחר שהמבקר רואה לנכון לבדוק ולבחון – הרשות נתונה בידו. ד"ר שבת טוען, כי הביקורת שמסוגל מבקר המדינה לקיים על פעולות והחלטות המנהל הציבורי הינה עמוקה יותר מאשר ביקורת בית המשפט[1]. מתוקף תפקידו, החל מ-1971, משמש המבקר גם כאומבודסמןנציב תלונות הציבור.

יש הגורסים כי ראוי שמבקר המדינה יתמקד בביקורת מערכתית ואין זה ראוי שיעסוק במקרים ובאנשים פרטיים, אולם אין בחוק איסור על המבקר לערוך בדיקה פרטנית או לאזכר שמות של גורמים מעורבים ויש הגורסים שכך ראוי[2].

הגוף הנתון לפיקוחו של המבקר הוא הרשות המבצעת, הכוללת את משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות וכל מפעל, מוסד, קרן ותאגיד המתוקצבים על ידי המדינה, או שהממשלה שותפה באופן כלשהו בניהולם, או תומכת בהם במישרין או בעקיפין. כמו כן, כל גוף, מוסד, קרן ותאגיד שהכנסת החליטה שהם נתונים לביקורת המדינה – המפלגות השונות, מגן דוד אדום וחברת החשמל.

למבקר אין סמכות לחייב את הגופים המבוקרים לפעול על פי המלצותיו, אולם ההמלצות משפיעות על האופן שבו על המבוקר להפעיל את שיקול דעתו. הסביר השופט עוזי פוגלמן: "אם הגוף המבוקר אינו מיישם את ההמלצות, רובץ עליו נטל לנמק את החלטתו בנימוקים בעלי משקל. התעלמות גורפת ובלתי מנומקת מהמלצות המבקר, לא תוכל להיחשב לסבירה. גם אי-מתן משקל מספק להמלצות המבקר עלול, בנסיבות מסוימות, לעלות כדי אי-סבירות"[3].

עם זאת, מתוקף תפקידו הייחודי כמפקח על ביצוע חוק מימון מפלגות (מאסדר), הוא רשאי להמליץ ליושב ראש הכנסת על הטלת סנקציות כספיות על מפלגות שלא פעלו כשורה.

מינוי וארגוןעריכה

המבקר נבחר על ידי הכנסת בהצבעה חשאית לתקופת כהונה אחת של שבע שנים, ובאפשרותה גם להדיחו מתפקידו והיא אף קובעת את שכרו – בהחלטת ועדת הכנסת. כדי להבטיח את אי-תלותו ברשות המבצעת, שעליה הוא מפקח, תקציבו נקבע על פי הצעת המבקר עצמו על ידי ועדת הכספים של הכנסת, ולא על ידי משרד האוצר. כמו כן, המבקר אחראי בפני הכנסת בלבד – מקיים עמה קשרים והתיעצויות, ופעמיים בשנה – מגיש לה דין וחשבון על ממצאיו כפי שנתגלו בתוך תהליך הביקורת הנמשך, לעתים, מעבר לשנה אחת, וכן המלצותיו לתיקון הליקויים ולמניעת הישנותם בעתיד. הדו"ח מוגש לידי יושב ראש הכנסת וליושב ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת, ועוד בטרם פרסומו – ליו"ר ועדת השרים לענייני ביקורת ולגופים המבוקרים, כדי שיוכלו לתקן את מה שהמבקר המליץ לתקן.

כדי להעביר את מבקר המדינה מתפקידו נדרשת הצבעה בכנסת שבה יושג רוב של שלושה רבעים מחברי הכנסת (סעיף 13(2) לחוק יסוד: מבקר המדינה).

מבקרי המדינהעריכה

מספר תמונה שם כנסת ממנה תחילת הכהונה סיום הכהונה עיסוקים קודמים
1   זיגפריד מוזס מונה ע"י נשיא המדינה 13 בספטמבר 1949 10 בדצמבר 1961 מנהיג ציוני, רואה חשבון
2   יצחק ארנסט נבנצל הכנסת הרביעית 11 בדצמבר 1961 10 בדצמבר 1981 פרופסור למשפטים
3   יצחק טוניק הכנסת העשירית 14 בינואר 1982 7 בינואר 1987 התובע הצבאי הראשי, ראש לשכת עורכי הדין
4   יעקב מלץ הכנסת האחת עשרה 5 בפברואר 1987 30 ביוני 1988 עורך דין, שופט מחוזי
5   מרים בן-פורת הכנסת האחת עשרה 4 ביולי 1988 4 ביולי 1998 עורכת דין, סגנית פרקליט המדינה, שופטת מחוזית
6   אליעזר גולדברג הכנסת הארבע עשרה 5 ביולי 1998 3 ביולי 2005 שופט עליון, יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית
7   מיכה לינדנשטראוס הכנסת השש עשרה 4 ביולי 2005 3 ביולי 2012 שופט צבאי, שופט תעבורה, שופט מחוזי
8   יוסף שפירא הכנסת השמונה עשרה 4 ביולי 2012 מכהן שופט צבאי, שופט מחוזי

בניין מבקר המדינהעריכה

 
בניין הנהלת מבקר המדינה בקריית הלאום ירושלים

בשנת 2016 נחנך בניין הנהלת מבקר המדינה ברחוב מבקר המדינה בקריית הלאום בירושלים.

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ד"ר אורן שבת, העתירה המנהלית והסעדים במכרזים ציבוריים, פרלשטיין-גינוסר, 2017, עמ' 178.
  2. ^ בג"ץ 4870/10, סעיפים 17-22
  3. ^ בג"ץ 9223/10, סעיף 21
מבקרי המדינה
זיגפריד מוזס יצחק ארנסט נבנצל יצחק טוניק יעקב מלץ מרים בן־פורת אליעזר גולדברג מיכה לינדנשטראוס יוסף שפירא
19491961 19611982 19821987 19871988 19881998 19982005 20052012 2012 ואילך