כל הפוסל במומו פוסל – הבדלי גרסאות

 

ביטוי זה משמש באופן רווח במשמעות שמי שמותח ביקורת על חברו, לעיתים קרובות, נגוע בעצמו באותו פגם. תופעה זו מכונה ב[[פסיכולוגיה]] [[השלכה (פסיכולוגיה)|השלכה]].

==מקור הביטוי ופירושו==

מקור הביטוי ב[[תלמוד בבלי|תלמוד]], [[מסכת קידושין]], במסגרת סיפור על מפגש בין [[רב יהודה בר יחזקאל]] ל[[רב נחמן]]{{הערה|{{תלמוד בבלי|קידושין|ע|א}}–{{בבלי|קידושין|ע|ב|ללא=מסכת}}.}}. קודם למפגשם הכריז רב יהודה על אדם אחר, שביזה אותו ואת שליח בית הדין, כ[[עבד כנעני|עבד]], שכן הוא נהג לכנות אחרים "עבדים". בדין התורה בפני רב נחמן מסביר רב יהודה כי נהג כך על פי האמרה: {{ציטוטון|כל הפוסל פסול, ואינו מדבר {{מונחון|בשבחא|בשבח אדם}} לעולם}}. הוא מוסיף לצטט את [[שמואל (אמורא)|שמואל]]: {{ציטוטון|ואמר שמואל: במומו פוסל}}. לדברי [[רב נחמן]] באותה סוגיה, הכלל מוביל לחשש פסול, אך אינו מאפשר הכרזה על פסול.