ויקיפדיה

הגדר הטובה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
שורה 10:
במחצית השנייה של שנות ה-60 חלה הידרדרות במצב הביטחוני לאורך הגבול, אירעו שורה של מעשי חבלה של מסתננים, והוקמה גדר מערכת לאורך הגבול{{הערה|{{למרחב||חבלנים מלבנון פוצצו צינור מים ליד מנרה|1965/08/29|00107}}}}. ב-5 במאי 1967, הופגז, לראשונה מאז מלחמת העצמאות, קיבוץ [[מנרה]] באש מרגמות משטח לבנון{{הערה|{{למרחב|דני צידקוני|פגזי מרגמה על מנרה|1967/05/07|00106}}}}, ושוב ביוני 1968{{הערה|{{הצופה||פגזי מרגמה מלבנון על משק מנרה|1968/06/16|00116}}}}. עם [[התבססות ארגוני טרור פלסטיניים בדרום לבנון|התבססות ארגוני הטרור הפלסטיניים בדרום לבנון]], החל מ-1968 הגבול הפך לקו עימות.
===בקשות סיוע ראשונות===
תחילתה של "מדיניות הגדר הטובה" הגיעה עם פריצת [[מלחמת האזרחים בלבנון]] ב-[[1975]], כאשר נוצראזרחים קשרלבנונים בין ה[[מארונים]] בדרוםדנו לבנוןלישראל לבין ישראל לבקשתבבקשת סיוע של המארונים לישראל. החל מסוף 1975 הלכו והתרופפו הקשרים בין דרום לבנון ובין ביירות. מלחמת האזרחים הביאה להפסקת השירותים האזרחיים ולהרס תשתיות. המחבלים השתלטו על אזורים נרחבים ויחידות של [[צבא השחרור הפלסטיני]] באו ללבנון מסוריה. מאוחר יותר הגיעו יחידות של [[צבא סוריה]] והיו לגורם הצבאי הדומיננטי בלבנון. המאורעות בצפון השפיעו על הדרום, שהיה תחילה רגוע יחסית. אנשי יחידה של [[צבא לבנון הערבי]] בראשותו של סגן [[אחמד אל־חטיב]], שפרשו מ[[צבא לבנון]] המתפורר, השתלטו במרץ 1976 על מפקדת צבא לבנון ב[[מרג' עיון]] ועל המבצר העתיק של [[אל-ח'יאם]]. והם החלווהחלו לפגעלפגוע בכפריים הנוצריים של האזור. המתיחות החריפה בעת שכמה מחייליו של אל־הטיבאל־חטיב חטפו חייל נוצרי מן ה[[קליעה (לבנון)|כפר קליעה]]. הכומר של קליעה דרש את שחרורו המידי ואיים, כי אם לא ישוחרר, תבקש קליעה את סיוע צה"ל. חיילי אל־חטיב נרתעו והחייל הנוצרי שוחרר. אבלולאחר מכן משפחתו ברחהנמלטה והגיעה למטולה. זו הייתה זו המשפחה הלבנונית הראשונה שבאה לישראל מדרום לבנון בבקשת עזרה. את המשפחה אירח ביאליק בלסקי, בעל "מלון הארזים". אנשי מטולה יצרו קשר עם חבר הכנסת [[יוסי שריד]], שביקש אישור מראש הממשלה ושר הביטחון כי יאשרו למשפחה להישאר בישראל. מאוחר יותר חזרה המשפחה ללבנון. אחראחרי אירועים כךאלו הגיעוהיו מגיעים לשטח ישראל נשים שכרעו ללדת, או ילדים שנפצעו ונאספו על ידי סיורים של צה"ל{{הערה|שם=יעקבארז|}}.
 
===ההחלטה על יישום המדיניות===
קריאת הנוצרים לסיוע הגיע לאלוף פיקוד הצפון [[רפאל איתן]] שדיווח עליה בישיבות אצל שר הביטחון שמעון פרס. פרס יצא לסייר בגבול. הוא נפגש עם לבנוניים, שמע על מצוקתם, והחל לטפח רעיון של בניית יחסים חדשים בגבול, על רקע מצוקות התושבים בדרום לבנון. כבר ביונאר 1976 הודיע פרס, כי ישראל פותחת את הגבול לפני פליטים נוצרים הנמלטים מלבנון והוראה ברוח זו הועברה ליחידות צה"ל הפרושות לאורך גדר המערכת. אלא שהגבול שנפתח, לא קלט פליטים, התברר, כי הלבנונים מבקשים להישאר בלבנון, למרות סבלם, הם לא חצו את הגבול והעדיפו להישאר בביתם. אך ביקשו סיוע, בעיקר עזרה רפואית מישראל. חובשים שהיו בסיורים לאורך הגבול, נתנו טיפול רפואי והחישו את הנזקקים לבתי חולים{{הערה|{{מעריב|מנחם רהט ומאיר הראובני|לבנונים באים לישראל לבדיקות ולטיפול רפואי|1976/06/10|00210}}}}. ביוני 1976 הביא שר הביטחון פרס את נושא לדיון בישיבת הממשלה, והוחלט לקבוע נקודת קבע בגדר בין מטולה ל[[כפר כילא]] (המכונה [[שער פאטמה]]{{הערה|{{הארץ|צבי בראל|הוראות בימוי בגבול הדרומי|1.1385753|12 בפברואר 2007}}}}), בה תינתן עזרה רפואית{{הערה|שם=יעקבארז|}}. בתחילה הקיף ההסדר רק את הנוצרים, אחר־כך הורחב על כל המבקשים סיוע. נוצרים ומוסלמים ודרוזים וצ'רקסים. באוגוסט 1976 פנו גם ה[[מתואלים]] (ה[[שיעים]] הלבנונים) לקבל עזרה ובקשתם נענתה בחיוב{{הערה|{{מעריב||גם מתואלים מלבנון מבקשים לקבל שרות "הגדר הטובה"|1976/08/09|00111}}}}. ב-20 ביוני 1976, נחשפה מרפאת הסיוע ליד מטולה, כאשר אנשי תקשורת הוזמנו למקום, והדבר התפרסם באמצעי התקשורת בעולם. מטרת החשיפה הייתה יצירת תדמית חיובית לישראל בדעת הקהל העולמית{{הערה|{{דבר|דוד שליו|גברה נהירת לבנונים למרפאת הגדר|1976/06/27|00305}}}}.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/הגדר_הטובה"