ישיבת לומז'ה – הבדלי גרסאות

בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]] הישיבה נדדה ונתפזרה בעיירות שונות במרחבי אוקראינה: [[חרקוב]], [[פרילוקי]], [[סמיאטיץ]] ולבסוף חזרה ללומז'ה. אך מאז הידרדר מצבה של הישיבה והיחס כלפיה וכלפי יהודים בכלל היה נגוע ב[[אנטישמיות]]. בעקבות כך, עלה רבי אליעזר שולביץ בשנת [[תרפ"ב]] ([[1922]]) ל[[ארץ ישראל]], ובמקביל לפעילות הישיבה בעיר לומז'ה הקים בשנת [[תרפ"ו]] ([[1926]]) סניף ב[[פתח תקווה]].{{הערה|1=מאמרו של הרב ישראל רבינוביץ; יום-טוב לוינסקי, בתוך ישיבות ליטא פרקי זכרונות, [[תשס"ד]] ([[2004]]), עמ' 348.}}{{הערה|1=הישיבה הוקמה על בניין שתרמו משה חיים סלור ומשפחת גולדנהירש ברחוב הרצל בעיר. [http://muni.tik-tak.co.il/web/project/katava1.asp?id=50816&modul=40&search=1 ישיבת לומז'ה], אתר מרכז פסג"ה. משפחת גולדנהירש תרמה את הסכום הדרוש להשלמת המבנה.}} מעמד חנוכת בית המדרש של הישיבה נערך בכ"א בסיון תר"צ בנוכחות [[הראי"ה קוק]] והרב [[בן-ציון מאיר חי עוזיאל]]. באותה תקופה למדו בישיבה כ-60 בחורים.{{הערה|'[http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV%2F1930%2F06%2F20&id=Ar00302&sk=80EEFD56 חנוכת הישיבה]', [[דבר (עיתון)|דבר]], 20 ביוני 1930, עמ' 3.}}

 

 

== שיטת המוסר בישיבה ==