בניטו מוסוליני – הבדלי גרסאות

ב-[[28 באפריל]] 1945 נורו מוסוליני ופילגשו, וחמישה עשר האנשים שהיו עמם, על ידי שוביהם הפרטיזנים. ב-[[29 באפריל]] 1945 נלקחו גופותיהם של מוסוליני ופילגשו למילאנו, וההמון שנקבץ במקום התעלל בהן.{{הערה|{{הצופה|עזריאל קרליבך|המרד האיטלקי|1945/05/02|00415}}}} לאחר מכן הגופות נתלו עם הראש למטה מגג [[תחנת דלק]] בעיר.{{הערה|{{הצופה|ל. ביין|שני מציתי עולם|1945/07/20|00601}}}} לאחר מכן הגופה נקברה בקבר לא מסומן בבית קברות במילאנו. באפריל 1946 הוצא הארון מהקבר ונעלם.{{הערה|{{הבוקר||נגנבה גופת מוסוליני|1946/04/24|00118}}{{ש}}{{הבוקר||מוסוליני המת ינצח על הבחירות באיטליה|1946/04/25|00126}}}} לאחר מספר ימים עצרה המשטרה 11 נאו פשיסטים בחשד שהם אחראים לגניבת הגווייה של מוסוליני.{{הערה|{{הבוקר||מחר משפט אנטוניסקו|1946/05/05|00122}}}} הגופה אותרה באוגוסט 1946{{הערה|{{המשקיף||נמצא גווית מוסוליני|1946/08/14|00130}}}} ונשמרה ב[[מנזר]] בסביבות [[מילאנו]], מבלי שהשלטונות גילו היכן היא.{{הערה|{{הבוקר||גוית מוסוליני תמפר לאלמנתו|1946/08/16|00305}}}}{{הערה|{{הבוקר||גופת מוסוליני לקבורת חמור|1946/08/22|00117}}}} בשנת 1957, כשראש ממשלת איטליה היה זקוק לתמיכת הימין הפשיסטי הועברה גופתו של מוסוליני לקבורה בכפר מולדתו פרדאפיו.{{הערה|{{למרחב||גופת מוסוליני נמסרה לאלמנתו|1957/09/01|00219}}}} לתקופה קצרה נגנבה הגופה על ידי [[נאו-פשיזם|נאו-פשיסטים]], אך הושבה לפרדאפיו לאחר זמן קצר. הקבר הפך לאתר [[עלייה לרגל]] לנאו-פשיסטים.{{הערה|{{מעריב|עדה לוצ'אני|הפרופיסור התגעגע וארגן עלייה לרגל לקבר מוסוליני|1963/05/09|01821}}{{ש}}{{מעריב|עדה לוצ'אני|הפשיסטים באיטליה "משכללים" אירגונם|1963/11/03|01805}}}}