ויקיפדיה

יורם יאיר – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
גדוד 50 בזמן השירות של יאיר היה בחטיבת הצנחנים ולא בחטיבת הנח"ל
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
←‏שירות צבאי: מהווה לעבר
שורה 40:
בשנת 1972, חזר יאיר לחטיבת הצנחנים והתמנה לסגן מפקד גדוד הנח"ל המוצנח עד לחודש אוגוסט 1973 ויצא ל[[פו"מ]].
 
באוקטובר 1973, עם פרוץ [[מלחמת יום הכיפורים]], רב-סרןהיה יאיר, הוא חניך במכללה לפיקוד ומטה בדרגת רס"ן. בבוקר יום הכיפורים, התבקש על ידי מפקד חטיבת הצנחנים לחזור לגדוד 50, אשרשחייליו חייליו, תופסיםאיישו את מוצבי קו הגבול, בחציאירבחציה הדרומי של [[רמת הגולן]]. ויאיריאיר נשלח לשמש כ[[סמג"ד]] בגדוד 50{{הערה|[https://www.inss.org.il/he/person/יורם-יאיר/ יורם יאיר], באתר INSS}},. מפקד הגדוד נפצע בצניחת אימונים שבועיים קודם לכן., ו[[מנחם זטורסקי]] הסמגד ממלאמילא את מקומו. יאיר מגיעהגיע אל מפקדת הגדוד באל-על, תחת ההפגזה הסורית הקשה, הפותחתשפתחה את ה[[מלחמה]]. שם מתחוורהתחוור לו שהקשר עם זטורסקי וקצין המבצעים שיצאו לשטח אבד,. ויאיריאיר נוטלנטל את הפיקוד על הגדוד. הגדוד השתתף בקרב הבלימה הקשה מול ה[[מתקפה]] הסורית בדרום רמת הגולן.
 
כבר במוצאי יום הכיפורים, נשארת הגזרה הדרומית בליללא [[טנק]]ים מול המתקפת הדיוויזיה הסורית. בשחר יום המחרת - יום ראשון, לאחר שהסורים כבשו את [[תל סאקי]] ו[[רמת מגשימים]] והגיעו עד לטווח 3 קילומטרים ממפקדת הגדוד, קיבל יאיר [[פקודה (חיקוק)|פקודה]], לסגת עם כל הלוחמים שנמצאו במפקדה ל[[כנרת]]. יאיר, פוקד על חייליו לסגת לכיוון [[עין גב]], בעוד הוא ומחליטמחליט להישאר לבדו, בעמדת [[תצפית (צבא)|התצפית]] שלו, הממוקמת סמוך לקו הקדמי, וצופה בדיוויזיה הסורית המתכוננת לחדש את התקפתה דרומה. יאיר, שומרשמר על קשר עם לוחמיו הלכודים במוצבים בתוך השטח הכבוש על ידי הסורים. כאשר הגיעו ראשוני טנקי המילואים לגזרה, יאיר ממקםמיקם אותם לבלימת המתקפה הסורית המגיעהשהגיעה עד כ־700 מטר מעמדתו ונבלמתונבלמה. למחרת מובילהוביל יאיר את ניסיון החילוץ השני של לוחמי תל סאקי ומוצב 116, ומצליחוהצליח להגיע עד הנצורים והפצועים ולחלצם. יאיר הצליח לאושש את הגדוד אשר נפגע קשות, בעזרת דרישתו מהפיקוד העליון של צה"ל, לאפשר לגדוד לחזור ולהשתתף בלחימה.
 
יאיר, חוצה את [[תעלת סואץ]], ומובילוהוביל בראש גדודו, את התקדמות שלוש חטיבות השריון של אוגדת ברן, כנגד ה[[קומנדו]] המצרי והמוצבים באזור החיץ החקלאי לאורך תעלת המים המתוקים והאגמים. הגדוד לוחםלחם לאורך יותר ממאה קילומטרים, עד לפאתי העיר סואץ. יאיר, מקפידהקפיד לנצל את יתרונות הגדוד ומנהלוניהל את כל הלחימה במתחמים המצריים לאורך עשרות הקילומטרים, בלחימה רגלית, המפתיעהשהפתיעה את המצרים הממתיניםשהמתינו לטנקים עם [[טילי נ"ט]] (נגד טילים). בכל הימים הארוכים של הלחימה מצדה השני של תעלת סואץ אין אף הרוג לגדוד בלחימה.
 
בשנת 1975, התמנה יאיר למפקד קורס מ"פים ונשלח ל[[ארצות הברית]] להשתתף בקורס פיקוד ומטה של צבא ארצות הברית הנמשך שנה.
 
עם שובו מארצות הברית מועלההועלה יאיר לדרגת [[אל"ם]] ומשמשושימש כראש תורת לחימה במפקדת קצין [[חי"ר]] וצנחנים ראשי. ב[[מבצע ליטאני]], פיקד יאיר על צוות קרב חטיבתי משולב של שני גדודי בית ספר למכ"ים: גדוד 906 ו-17 וגדוד שריון 53, תחת אוגדת הקצח"ר, תא"ל [[אורי שמחוני]]. הכוחות בפיקודו של יאיר, כבשו את תל שעלבון, תל 850 וצומת צ'אף - אל הווא, והרגו כ־55 [[מחבל]]ים. לאחר מכן, הקים יאיר את חטיבת הנ"ט, [[עוצבת חצי האש]] והתמנה למפקד בית הספר לקצינים.
 
בשנת 1981, מונה יאיר למפקד חטיבת הצנחנים{{הערה|[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3715715,00.html לשם ובחזרה], באתר ויינט}}. באותה שנה, כמח"ט הצנחנים{{הערה|[https://www.haaretz.co.il/misc/1.742583 מלחמות ישראל], באתר הארץ}}, הוביל יאיר שני מבצעי פשיטה בעומק [[לבנון]], כתגובה ל[[ירי ארטילרי|ירי הארטילרי]] בין [[אש"ף]] לצה"ל. יאיר פיקד על [[מבצע צלצל|מבצע "צלצל"]]{{הערה|[https://web.archive.org/web/20140530012547/http://www.satzah.co.il/web/8888/nsf/ARCLookup.taf?_function=details&_ID=132415&PF=20&did=5027&G=10722&lang=HE&SM=10722&_UserReference=21C1E62926CD05A84E56B4BB מבצע "צלצל"], באתר סיירת צנחנים}} יותר מארבעים ק"מ בעומק לבנון. במבצע זה, כוחו של יאיר ספג הרוג ושבעה פצועים, ותחת אש עזה, מכל הגבעות והמבנים מסביב מצליחהצליח יאיר, לאחר סיומה של המשימה, לחלץ את הכוח בעזרת שני [[מסוק יסעור|מסוקי יסעור]], השבים ארצה מנוקבי כדורים.
 
ב[[מלחמת לבנון הראשונה]], שימש יאיר כמפקד חטיבת הצנחנים{{הערה|[https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART2/282/434.html כך הושקעו 10 מיליארד שקל ב"מונית לחיילים"], באתר nrg}}. בהתאם להצעתו של יאיר, ביצעה חטיבת הצנחנים [[איגוף]] אנכי - נחיתה אמפיבית מן הים מצפון לצידון בעומק שטח לבנון, כ־70 ק"מ מהגבול, החטיבה המשיכה והובילה את כוחות צה"ל עד [[פרבר]]י ביירות. בשלושת הימים הראשונים, התקדמה ולחמה החטיבה כשהיא מבודדת משאר כוחות צה"ל, הנעים מכיוון הגבול ישראל צפונה. עם החבירה לאוגדות השריון, ,בחר יאיר להוביל את חטיבת הצנחנים, בציר ההררי הקשה, העולה לקאבר שמעון ומשם לפאתי ביירות. אף על פי שלכאורה, הבחירה בציר ההררי - 70 ק"מ אורכו, הייתה אמורה לעכב את כוחות החטיבה, לעומת כוחות צה"ל המתקדמים בציר החוף הקצר, 12 ק"מ בלבד לכיוון ביירות, הרי שבמבחן התוצאה, החלטתו של יאיר הייתה נכונה, והצנחנים היו לכוח הראשון הגיע לביירות ולחבר לכוחות הנוצרים בציר ביירות-[[דמשק]]. במהלך הקרבות נפצע יאיר באורח קל.
שורה 64:
בשנת 1992, התמנה יאיר ל[[ראש אגף כוח האדם]] ([[אכ"א]]) במטה הכללי.
 
מיד עם כניסתו לתפקיד, ביצע שינוי מהותי בשיטת ה[[גיוס לצה"ל]] (כל [[מלש"ב]] יעבור את מערכת המיון, ימלא את העדפותיו ורצונותיו ולפי זה ישובץ ליחידות השונות עוד טרם חיולו. שינוי זה הביא לקיצורו של תהליך הגיוס ליום אחד אל מול 4–5 ימים, אפשר התחלת טירונות בתוך יום אחד ומעל 85% מהמתגייסים שובצו על פי העדפתם הראשונה או השניאירהשניה), שיפר את תנאי השירות של משרתי הקבע והקים את מועדון "חבר" שהיה מועדון ה[[צרכנות]] הראשון במדינה. במסגרת תפקידו, עמד בראש הוועדה, לצידו של [[אסא כשר|פרופסור אסא כשר]], ששקדה במשך שלוש שנים על חיבור וכתיבת [[הקוד האתי של צבא הגנה לישראל|הקוד האתי לצה"ל]] - מסמך "רוח צה"ל"
 
בשנת 1990, פרסם ספר, [[אתי מלבנון]], אודות לחימת חטיבת הצנחנים במלחמת שלום הגליל{{הערה|[https://simania.co.il/authorDetails.php?itemId=9530 אלוף יאיר יורם, סופר], באתר סימניה}}
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/יורם_יאיר"