בועז מודעי – הבדלי גרסאות

}}

}}

 

== ראשית חייו ==

מודעי הצטרף ל[[שירות החוץ הישראלי]] בשנת [[1988]]. הוא שירת בתפקידים אחדים בשגרירויות ישראל ב[[גוואטמלה]], ב[[הונדורס]], ב[[תאילנד]] וב[[לונדון]]. הוא שימש כ[[קונסול דיפלומטי|קונסול הדיפלומטי]] הראשון של [[שגרירות]] ישראל ל[[קריית הוותיקן]]{{הערה|[http://www.jweekly.com/1995/09/22/vatican-and-israel-jointly-seek-pilgrims-for-year-2000/ Vatican and Israel jointly seek pilgrims for Year 2000], באתר Jweekly}}. בתפקיד זה שימש כמתאם הפוליטי ל[[ביקור האפיפיור יוחנן פאולוס השני בישראל|ביקור]] [[האפיפיור]] [[יוחנן פאולוס השני]] בישראל בשנת [[2000]]{{הערה|[http://www.irelandstandup.org/updates.html]}}. לפני שעבר ל[[דבלין]], עמד שש שנים ב[[ראש (מנהיג)|ראשות]] חטיבת ההדרכה של משרד החוץ ב[[ירושלים]]{{הערה|[https://www.thejc.com/news/world/irish-government-rejects-israel-boycott-1.16412 Irish government rejects Israel boycott], באתר [[ג'ואיש כרוניקל]]}}.

 

 

השגרירות הישראלית באירלנד בראשותו זכתה ב"אות ההערכה השנתי על פעילות הסברתית יוצאת דופן" מטעם [[אוניברסיטת חיפה]]. ב-[[31 בדצמבר]], באתר האינטרנט של האוניברסיטה צוין: {{ציטוטון|השניים [השגריר מודעי ורעייתו נורית, סגניתו] קיבלו את אות ההערכה על פעילותם במאבק מול מקדמי החרם הכלכלי-תרבותי של ישראל ומול גורמים אנטישמיים ועל חשיפה של התרבות הישראלית, מגוון אתרי התיירות והישגים טכנולוגיים של ישראל לתושבי אירלנד, קידום שיתוף פעולה אקדמי, תרבותי וכלכלי וגיוס תומכים ואזרחים שמוכנים להזדהות ולהגן על תדמית ישראל.}}{{הערה|[http://wordpress.haifa.ac.il/?p=4427 נוסח ההודעה], באתר אוניברסיטת חיפה}} מצד שני, מבקריהם דחו את מודעי ורעייתו על גישת [[ההסברה הישראלית]] שלהם. שגרירות ישראל בדבלין נמצאה בכותרות (בהקשר של תקריות ומבוכות דיפלומטיות) פעמים רבות מאז כניסתם לתפקידיהם, לא רק בגלל [[יחסי אירלנד-ישראל|היחסים המתוחים בין דבלין לירושלים]], אלא גם בגלל [[פרובוקציה|פרובוקציות]] מביכות של אנשי ישראל בשגרירות, המנסים לחשוב בצורה יצירתית על [[דיפלומטיה ציבורית|הסברה]].