גרמניה הנאצית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שחזור לגרסה 28064518 מ־12:34, 10 במאי 2020 מאת שושושושון
מ שריפת-שרפת (דרך WP:JWB)
שורה 70:
לעזרת [[אדולף היטלר]], מנהיג המפלגה, באו הכוחות השמרניים בגרמניה, ה[[אצולה]] היונקרית שהייתה רגילה לנהל את ענייני המדינה מקדמת דנא ושלוחיה כמו הגנרל [[קורט פון שלייכר|שלייכר]], הקנצלר לשעה [[היינריך ברינינג|ברינינג]] והנשיא [[פאול פון הינדנבורג]] ששאפו מכבר לחסל את התעתוע הדמוקרטי המזיק במדינתם. לבסוף החליטו קובעי המדיניות מאחורי הקלעים, ובראשם הגנרל שלייכר ו[[פרנץ פון פאפן]], להמליץ בפני הינדנבורג על מינוי היטלר ל[[קנצלר גרמניה]] בסברם כי הכוחות האחרים במדינה ידאגו לרסנו בהיותו בשלטון. היטלר מונה לקנצלר ב-[[30 בינואר]] [[1933]]. כבר בחודש פברואר החל תהליך הפיכת המשטר ב[[גרמניה]] ל[[דיקטטורה|דיקטטורי]]. [[הרמן גרינג]] מונה לשר הפנים של [[פרוסיה]] ובכך היה ראשון מבין חברי מפלגה רבים שימונו לתפקיד ציבורי. בשנים הבאות אויש רוב מנגנון המדינה על ידי [[נאציזם|נאצים]]. בחודש פברואר יצאה תקנת החירום הראשונה מני רבות "למען הגנת העם הגרמני". התקנה הסמיכה את שר הפנים לאסור אסיפות ופרסומים העלולים לפגוע ב[[ביטחון המדינה]].
 
ב-[[28 בפברואר]] הצטרף לתקנה ה"[[צו שריפתשרפת הרייכסטאג|חוק לשעת חירום להגנת האומה מפני האלימות המסוכנת של הקומוניסטים]]". התירוץ ל[[חוק]] היה שהיו אלה ה[[קומוניזם|קומוניסטים]] ש[[שריפתשרפת הרייכסטאג|הציתו את בניין הרייכסטאג]] (ה[[פרלמנט]] הגרמני) יום קודם לכן. אנשים רבים מאמינים שבניין הרייכסטאג הוצת על ידי הנאצים עצמם. החוק ביטל את חירויות היסוד האזרחיות והיווה הבסיס למשטר היחיד של היטלר. הוא לקח לידיו סמכויות רבות יותר והנהיג "[[מדינת משטרה]]" בה לפרט אין הגנה. בנוסף הממשלה הגרמנית קיבלה [[סמכות]] לעקוף את ממשלות המדינות השונות בגרמניה ובכך החל הרס המבנה ה[[פדרליזם|פדרטיבי]] ששרר שם. הכול כאמור בטענה שיש להתגונן מפני הקומוניסטים.
 
בראשית חודש מרץ, זמן קצר לאחר שריפתשרפת הרייכסטאג, נערכו הבחירות האחרונות תחת שלטונו של היטלר. למרות [[התעמולה הנאצית|מסע התעמולה וההפחדה]] המפלגה הנאצית לא הצליחה לקבל רוב - היא זכתה ב-44 אחוז מן הקולות. אמנם זו עלייה בכוחה, לעומת הבחירות הקודמות, שקובעת אותה כגדולה במפלגות, אך היטלר ראה בכך כישלון והחיש את קצב השתלטותו על המדינה. הסמכויות שהועברו לידי המפלגה הנאצית התרבו והרחוב נשלט על ידי בריוני ה-[[אס-אס]] וה-[[אס-אה]].
 
לקראת סוף החודש נחנך בניין חדש לרייכסטאג ב[[פוטסדאם]] (סמל המלוכנות הפרוסית). עם זאת הפרלמנט החדש שנבחר זה מכבר פעל למעשה רק כיומיים. ב-[[23 במרץ]] הוא עצמו חוקק (ברוב של 441 מול 94) את "[[חוק ההסמכה (גרמניה)|חוק ההסמכה]]" שמעביר את סמכויות החקיקה ממנו אל הממשלה, אך עדיין מבטיח, להלכה, את [[שלטון החוק]]. בכך באה לקצה [[חוקת ויימאר]] הדמוקרטית – חוק ההסמכה שימש כמשענת חוקית לשלטונו ה[[דיקטטור|רודני]] של היטלר. בנוסף החוק היה חלק מתהליך ה"[[האחדה]]" (גרמנית: Gleichschaltung, היגוי: '''גְלָייְכְשָׁלְטוּנְג''' – "התאמה") בגרמניה – ביטול גרמניה הפדרטיבית וריכוז של מנגנוני הממשל. היטלר מינה במדינות השונות מושלים נאצים מטעמו (מושלי הרייך), שמילאו את הוראותיו.
שורה 92:
===מימוש האידאולוגיה הנאצית===
[[קובץ:Block_of_Bavarian_stamps_(1920s)_overprinted_with_"Deutsches_Reich".jpg|שמאל|ממוזער|140px|רביעיית [[בול]]ים ממדינת [[בווריה]] עליהם הדפס רכב הנושא את הכתובת "הרייך הגרמני"]]
קמה [[תרבות]] המבוססת על חינוך לאומני, פטריוטי גרמני. הנאצים [[שריפתשרפת ספרים|שרפו רבבות]] של [[ספר]]ים שלא תאמו את רוח ה[[נאציזם|אידאולוגיה הנאצית]], ובמקומם נכתבו והודפסו ספרים שדנו בעברה המפואר של גרמניה ובייחודה של גרמניה. בין הספרים היה "[[מיין קאמפף]]" של היטלר שדן ב[[תורת הגזע]] ובתוכניות ההשתלטות על [[אירופה]] של היטלר. כמו כן, אסרו הנאצים על [[חופש העיתונות]]. בעיתונים נכתבו מאמרי שטנה נגד ה[[יהודים]] ונגד מתנגדי הנאציזם ואוהדי ה[[דמוקרטיה]]. התקשורת, הרדיו, ה[[קולנוע]], ה[[ספרות]] והאמנות היו תחת פיקוח "[[משרד הרייך לתעמולה ולהשכלת העם]]", שבראשה עמד [[יוזף גבלס]].
 
המפלגה הנאצית ארגנה מנגנון גדול של [[התעמולה הנאצית|תעמולה פרו-נאצית]] שבראשו עמד יוזף גבלס. הוא נקט שיטת תעמולה שבה פנייה אל ההמונים ושכנועם בדרכו של היטלר כדרך הנכונה אל העוצמה המשותפת הגרמנית. התעמולה הורכבה מסיסמאות, כרוזים, מצעדים והפגנות פרו-נאציות. המצעדים לוו בתזמורות, בהמנון גרמניה ובהצדעות "הייל היטלר".