ולנטיניאנוס הראשון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקון כיווניות הערת שוליים
גרמאנים ==> שבטים גרמאניים
שורה 2:
'''פלאביוס ולנטיניאנוס אוגוסטוס''' (Flavius Valentinianus Augustus), ידוע גם כ'''וולנטיניאנוס הראשון''' או '''ולנטיניאנוס הגדול''' ([[3 ביולי]] [[321]] – [[17 בנובמבר]] [[375]]) היה קיסר-אוגוסטוס של [[האימפריה הרומית]] משנת 364 עד לשנת 375. הוא מינה את אחיו [[ואלנס]] לקיסר והעמיד אותו כשליט החלק המזרחי של האימפריה בעוד ולנטיניאנוס נטל את השליטה בחלק המערבי של האימפריה.
 
שלטונו התאפיין בלחימה בלתי פוסקת לאורך גבולות האימפריה, הוא נלחם בהצלחה כנגד השבטים ה[[גרמאניםשבטים גרמאניים|שבטים הגרמאניים]] שפשטו ללא הרף על גבולות האימפריה מעבר לנהרות ה[[ריין]] וה[[דנובה]], הוא נלחם באפריקה וב[[בריטניה]] ובנה מבצרים לאורך גבולות האימפריה במטרה לבלום התקפות עתידיות.
 
==קורות חייו==
שורה 17:
בשנת [[365]] חצו גדודים של השבטים ה[[אלמאנים]] את ה[[ריין]] ופלשו אל תוך גאליה. במקביל פרוקופיוס (Procopius), בן דודו של הקיסר יוליאנוס והענף האחרון בעץ המשפחה של [[קונסטנטינוס הגדול]], הכריז על עצמו כאוגוסטוס במזרח. הוא הצליח להשיג את תמיכתם של שני לגיונות שישבו בקונסטנטינופול ותפס את השלטון בפרובינציות [[תרקיה]] ו[[ביתיניה]] (חבל בצפון-מערב [[אסיה הקטנה]]). בעוד ולנטיאנוס אוסף את צבאו לקרת העימות בגאליה, גילה ואלנס הססנות בדיכוי המרידה וניסה להגיע להסכם עם פרוקופיוס, לבסוף דוכאה המרידה בכוח על ידי קציני הצבא הבכירים במזרח. ולנטיאנוס קבע את מפקדתו בעיר [[ריימס|דורוקורטום]] (Durocortum) ושלח את מפקדי הצבא להלחם בפולשים, העימותים הראשונים היו כישלון מוחץ לצבא הרומאי: מפקדי הלגיונות נהרגו והצבא נהדף באבידות. ניסיון נוסף בשנת 366 לגרש את אלמאנים מתחומי גאליה נכשל ולאחר חילופי פיקוד ומספר קרבות מוצלחים נדחקו האלמאנים אל מחוץ לגבולות הפרובינציה.
 
אי השקט באימפריה לא איפשר לוולנטיאנוס מלנצל את ההצלחה כנגד האלמאנים ובשנת 367 עמד מול מרידות ב[[בריטניה]] ופלישות חוזרות של ה[[שבטים גרמאניים|גרמאנים]] אל תוך גאליה. הם חצו את נהר ה[[ריין]] בזזו והרסו את העיר [[מיינץ]]. ולנטיאנוס אסף צבא משמעותי ותגבר את הלגיונות של הפרובינציה עם לגיונות מאיטליה ואיליריה בהכנה למתקפה גדולה באביב. באביב של שנת 368 חצה ולנטיאנוס עם בנו בן השמונה [[גרטיאנוס]] את נהר הריין והתקדם לתוך הטרטוריה שבשליטת האלמאנים. התקדמות הרומאים נעצרה בקרב סוליציניום (Solicinium). מקום הקרב איננו ידוע ופרטים על העימות מועטים ומעורפלים. הקרב הסתיים בניצחון רומאי שהושג באבידות כבידות שמנעו מוולנטיאנוס מלקטוף את פירות הניצחון ומאפשרות להביא את האלמאנים לכלל כניעה. הוא חתם על הסכם שלום וחזר למחנות החורף בגאליה. במהלך שהותו לאורך הגבולות יזם ולנטיאנוס בניה ושיקום של קו המבצרים לאורך הריין במטרה לשים מכשול בפני פלישות ופשיטות עתידיות. ולנטיאנוס יזם מהלך נוסף כנגד האלמאנים, תוך ניסיון להגיע להסכם שיתוף פעולה עם ה[[בורגונדים]], אויבים של האלמאניים ובמטרה ליצור לחץ כפול על האלמאניים, המשא ומתן עלה על שרטון אך האלמאניים שהרגישו את הלולאה מתהדקת סביבם החלו בנסיגה חפוזה ונתפסו לא מוכנים בסדרת קרבות בפרובינציה [[רייטיה]] ב[[מרכז אירופה]] שעל [[הרי האלפים]], חלקם הצליח לחמוק מהמלכודת אך מספרים גדולים נלכדו ויישבו מחדש בעמק [[נהר הפו]].
 
בשנת 370 יזמו השבטים ה[[סקסונים]] סדרת התקפות בצפון גאליה. לאחר סדרת עימותים שלא הביאו לעצירת המתקפה הגיעו הרומאים והסקסונים לשביתת נשק שנוצלה על ידי הרומאים למתקפת פתע והשמדת הצבא הסקסוני.