פינלנד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
RimerMoshe (שיחה | תרומות) מדינת ישראל ==> ישראל |
מ ←היסטוריה: הגהה |
||
שורה 51:
[[הכוחות המזוינים של פינלנד|הצבא הפיני]] הקטן אך המיומן בלוחמת שלג התגונן היטב והסב אבדות כבדות לסובייטים, תוך שהוא מסתייע באקלים ובתנאי הקרקע הביצתיים של מזרח פינלנד. אולם בתום 100 ימי לחימה הכריעה העדיפות המספרית את הכף לזכותו של [[הצבא האדום]], והפינים ביקשו הפסקת אש. בהסכם שנחתם באביב [[1940]] העבירה פינלנד לברית המועצות את ה[[מצר יבשה|מצר היבשתי]] [[חבל קרליה|קרליה]] (השייך לרוסיה עד היום). כעבור שנה נפתח [[מלחמת ההמשך|סיבוב נוסף]] במלחמה, בו הפינים הצטרפו ל[[גרמניה הנאצית]] במהלכיה בחזית המזרחית, תוך שהם נמנעים מלהכריז מלחמה על שאר [[בעלות הברית]], ופלשו לברית המועצות בכוונה להחזיר את השטחים שאיבדו במלחמה הראשונה.
פינלנד הייתה המדינה הפחות ידועה בין [[מדינות הציר]] ב[[מלחמת העולם השנייה]]. השותפות הפינית־גרמנית התבססה כמעט במלואה על אויב משותף בדמותה של ברית המועצות. פינים רבים סלדו מ[[היטלר]] ומה[[נאציזם]], אך ניסיון העבר הוכיחם כי אין בכוחם להיאבק בסובייטים ללא תמיכה חיצונית כלשהי. ראייה נוספת לכך היא העובדה כי לאחר התבוסה ב־1944, לחם הצבא הפיני בכוחות הגרמניים במטרה להוציאם
[[קובץ:Jaakarit_vaasan_torilla.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מלחמת האזרחים הפינית]]]]
בשנת [[1944]], כאשר גורל המלחמה נטה בבירור לניצחונן של [[בעלות הברית|בנות־הברית]], חתמו הפינים על הסכם כניעה שאישר מחדש את גבולות [[1940]] ואף העביר לברית המועצות את [[נמל פטסאמו]], שהעניק לפינלנד גישה ל[[אוקיינוס הקרח הצפוני]]. בנוסף לאובדן השטח נדרשו הפינים לפצות את [[ברית המועצות]] במוצרי עץ, וכן לקלוט את חצי מיליון הפינים הפליטים מקרליה הדרומית שסירבו לחיות תחת שלטון סובייטי.
|