מגילת תענית – הבדלי גרסאות

'''מגילת תענית'''{{ביאור|במקורות קדומים היא מכונה בדרך כלל סתם "המגילה".{{הערה|ראו בין היתר: עדו המפל, עמוד 79, ורד נעם עמוד 29 הערה 59 {{כותר|95280811|31.4298.6}} [[דב בר רטנר|בער ראטנר]], "הערות למגילת תענית", '''ספר היובל לכבוד נחום סוקולוב''', וורשא תרס"ד, עמוד 500; אולם ראו גם את דעתו של [[מאיר בר-אילן (חוקר)|מאיר בר אילן]], במאמרו "[https://faculty.biu.ac.il/~barilm/articles/publications/publications0006.html אופייה ומקורה של מגילת תענית]", '''[[סיני (כתב עת)|סיני]]''' צח, עמוד קיד הערה 4, שסבר שמראש החיבור נקרא "מגילת תענית". לפי [[צבי גרץ]], [http://www.zeno.org/Geschichte/M/Graetz,+Heinrich/Geschichte+der+Juden/%5BZweiter+Zeitraum%5D/%5BDritte+Epoche.%5D+Die+letzten+Jahre+Jerusalems/Noten/30.+Die+judäischen+Münzen+in+der+nachexilischen+Zeit#F4192 '''Geschichte der Juden von den ältesten Zeiten bis auf die Gegenwart'''], Leipzig 1906, Band 3.2., S. 559 (Fußnote 1), במקורות הירושלמיים נקראת "המגילה", ובמקורות בבליים – "מגילת תענית". ראו למשל {{משנה|תענית|ב|ח}} ב[https://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/jewish-collection/Talmud/Pages/default.aspx?IsByManuscript=False&Im_Ms=240&Fr_Co=2&Fr_Tr=20&Pe_code=002&Mi_code=08&Li_code=-1 כתב יד פרמה] ו[https://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/jewish-collection/Talmud/Pages/default.aspx?IsByManuscript=True&Im_Ms=1723&Fr_Co=2&Fr_Tr=20&Pe_code=002&Mi_code=08&Li_code=1 בכתב יד קאופמן] (בחלוקה זו – תענית, ב', י"ד)}}}} היא חיבור קצר{{ביאור|על אופייו של החיבור כ"[[רשימה]]" ראו במאמרו של [[מאיר בר-אילן (חוקר)|מאיר בר אילן]] "[https://faculty.biu.ac.il/~barilm/articles/publications/publications0006.html אופייה ומקורה של מגילת תענית]", '''[[סיני (כתב עת)|סיני]]''' צח, עמוד קיט עד קכג.}} בשפה ה[[ארמית]]{{ביאור|[[אייזיק הירש וייס]] משער שהמגילה נכתבה בארמית {{ציטוטון|מפני שהיתה להמון העם אשר לשון הארמי היה לשונם הרגיל}}.{{הערה|אייזיק הירש וייס, '''דור דור ודורשיו''' חלק ב, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/dorvolume2/dorvolume210.pdf עמוד 266]}}}} שחובר בסוף [[ימי בית שני]]. המגילה מונה 35 ימים{{ביאור|מספר הימים על לוח השנה שמכסה המגילה גדול יותר, כיוון שישנם מועדים הנמשכים לאורך יותר מיום אחד, למשל {{ויקיטקסט|מגילת תענית א#א|א בניסן}}, {{ויקיטקסט|מגילת תענית א#ח|ח בניסן}} ו{{ויקיטקסט|מגילת תענית ט#כה|כה בכסלו}}. כמו כן, חלק מהמועדים לא מופיעים בחלק מכתבי היד. כך למשל כז באייר לא מופיע בכתב יד פרמה, ויב באדר לא מופיע בכתבי יד פרמה ואוקספורד (על כתבי היד השונים ראו [[#כתבי יד ודפוסים|בהמשך]]).}} שבהם אירעו לעם ישראל מאורעות משמחים,{{ביאור|כגון נצחונות על אויבים, ביטול גזירות מסוגים שונים.}} ולכן אין להתענות בהם, ובחלקם נאסר אף להספיד את המת ולהתענות ביום שלפניהם ושלאחריהם.{{הערה|1=על פי הגמרא ב{{בבלי|ראש השנה|יט|א|ללא=שם}}; {{בבלי|תענית|יז|ב|ללא=שם}}, וראו פירוט [[#איסורי התענית וההספד במגילה|בהמשך]]}} המאורעות בהם המגילה עוסקת משתרעים על פני כ־500 שנה, מתקופת [[עזרא הסופר|עזרא]] ו[[נחמיה]], ב[[המאה ה-5 לפני הספירה|מאה ה־5 לפני הספירה]],{{ביאור|במגילה מצוינים שלושה ימים כימים בהם נבנתה חומת ירושלים. אחד מהם כנראה מציין את בניית החומה על ידי נחמיה.{{הערה|ורד נעם עמוד 20}} בנוסח הכלאיים של הסכוליון מזוהה בניית החומה של נחמיה עם {{ויקיטקסט|מגילת תענית ו#ד|ד באלול}}, אולם ראו אצל ורד נעם{{הערה|עמודים 180–181}} דיון בשאלה מתי בדיוק מזהה הסכוליון את בניית חומת נחמיה., וראו גם [[#ימי החומה במגילה|בהמשך]]}} ועד לביטול גזירותיו של הקיסר [[קליגולה]], סמוך ל[[חורבן בית שני]].{{הערה|{{ויקיטקסט|מגילת תענית יא#כב|כב בשבט}}.}} על רבים מהמאורעות הללו אין מידע היסטורי נאות.

{{ש}}המגילה, שנכתבה בשפה הארמית, היא רשימה של כל התאריכים ומה קרה בהם (למשל "ב{{מונחון|עשרין ותרין|עשרים ושתיים}} {{מונחון|ביה|בו}} (באלול) {{מונחון|תבו|שבו, חזרו}} {{מונחון|לקטלא|להרוג}} {{מונחון|משמדיא|משומדים, רשעים}}".),{{הערה|עדו המפל עמוד 1}} בצירוף, בחלק מהמועדים, הערה קצרה על האיסורים הנהוגים באותו יום (כגון "דלא למספד", או "דלא להתענאה").{{ביאור|זהות המועדים בהם נכתבה התוספת, והנוסח של התוספת, משתנה בין כתבי היד. {{ש}}בתלמוד הירושלמי מובאת דעתו של רבי מאיר, שמחלק בין ימים שכתוב בהם "די לא למיספד" לבין "די לא להתענות" לבין "די לא", סתם (היינו שכתוב רק "די לא").{{הערה|{{ירושלמי|תענית|ב|יב}}, {{ירושלמי|מגילה|א|ד|ללא=שם}}}} בנוסחי המגילה שלפנינו לא נמצא "די לא" בלבד, מה שהביא מספר חוקרים לקבוע {{ציטוטון|שלפני הירושלמי היתה המגילה יותר שלמה משלפנינו}}.{{הערה|הציטוט מתוך: [[בער ראטנער]], מקדמוניות היהודים, בתוך:[[לאון רבינוביץ]] (עורך), '''מאסף: פרקי דברי היימים ואמרי מדע''', סנט פטרבורג תרס"ב, עמוד 91; וכדבריו כתב [[יוסף דרנבורג]], '''[https://rosetta.nli.org.il/delivery/DeliveryManagerServlet?dps_pid=IE80016511&_ga=2.142050421.694867108.1583248179-1033482405.1571822592 משא ארץ ישראל]''', סנטפטרבורג תרנ"ו, ציון א, עמודים קטו - 230}}}} סדר המועדים במגילה הוא לפי חודשי השנה (ולא לפי התרחשותם ההיסטורית{{ביאור|ראו למשל בסכוליון על {{ויקיטקסט|מגילת תענית יב#ח-ט|ח וט באדר}}.}}), החל מחודש ניסן, וכלה בחודש אדר. בכתיבת התאריכים מופיע בכל מועד ראשון בחודש שם החודש (למשל: בחמישה עשר באב זמן {{מונחון|אעי|עצי}} {{מונחון|כהניא|הכהנים}}, דלא למספד) ואילו בהמשך מופיע רק התאריך, באותו חודש (למשל המועד הבא בחודש אב: בעשרין וארבעה {{מונחון|ביה|בו}} {{מונחון|תבנא|שבנו}} {{מונחון|לדיננא|לדינינו}}).{{הערה|[[יוסף תבורי]], מועדי ישראל בתקופת המשנה והתלמוד, [[הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס|מאגנס]] ירושלים תשנ"ה, עמוד 307, נעם מבואות עמוד 185}} בפתיחת המגילה מופיעה כותרת המלמדת מה משמעותם של הימים המופיעים בה {{ציטוטון|{{מונחון|אלין יומיא דלא לאתענאה בהון ומקצתהון דלא למספד בהון|אלה הימים שלא להתענות בהם ומקצתם שלא לספוד בהם.}}}},<!--{{ביאור|בירושלמי הנוסח מופיע הפוך, אלו הימים שלא לספוד בהם, ומקצתם שלא להתענות בהם. על משמעות הדברים ראו [[בר רטנר]] באהצו"י במקומות הרלוונטיים ובמאמרו בספר היבול לסוקולוב עמוד 501, והמקורות שמביא יוסף תבורי, במועדי ישראל הערה 37}}--> ובחתימתה מופיעה שורה המסייגת את הקביעה ההלכתית {{ציטוטון|{{מונחון|להן אנש דאיתי עלוהי אסיר בצלו|מלבד אדם שיבוא עליו נדר בתפילתו}}}}.<!--{{ביאור|הדעות חלוקות באשר לפירושה של המילה 'בצלו': 'בנדר' או: 'בתפילה'. משפט זה בכללו סתום וקשה

{{ש}}הסכוליון, שנכתב בשפה העברית, הוא פירוש, הרחבה והסבר של המועדים שבמגילה. הסכוליון נתחבר לאחר כתיבת המגילה,{{ביאור|ראו [[#כתיבת הסכוליון|בהמשך]] על השאלה מתי בדיוק.}} ולא תמיד הפירושים שבו תואמים את המאורע המתואר במגילה עצמה.{{הערה|בן ציון לוריא, עמוד 17|שם=לוריא 17}}{{ביאור|ראו אצל [[בן -ציון לוריא שהוא]] משער שעורכי הסכוליון '''בכוונה''' השמיטו את זכרם ואת משמעותם האמיתית של אירועים היסטוריים שונים, בשל המחלוקת בין של ה[[פרושים]] (תלמידי [[רבן יוחנן בן זכאי|ריב"ז]], שלדעתו היו העורכים של הסכוליון) לבין ה[[צדוקים]] (שהיו ממשיכיהם של החשמונאים, שרוב המאורעות במגילה אירעו בתקופתם) וה[[קנאים (בית שני)|קנאים]] (שהיו מחבריה של המגילה).{{הערה|שם=לוריא 17}}}} קטעי ההסבר של הסכוליון יכולים להיות קצרים{{הערה|ראו למשל {{ויקיטקסט|מגילת תענית ט#ג|ג בכסלו}}}} או ארוכים.{{הערה|ראו למשל {{ויקיטקסט|מגילת תענית ט#כה|כה בכסלו}}}}

{{ש}}הסכוליון הנמצא בידינו מחולק לשלושה חיבורים שונים. סכוליון נוסח פרמה, סכוליון נוסח אוקספורד, וסכוליון נוסח הכלאיים.{{ביאור|שמות הסכוליונים הם על פי הכינויים שנתנה להם [[ורד נעם]]. אוקספורד ופרמה הם שמות כתבי היד המהווים את עדי הנוסח העיקריים של החיבור, נוסח הכלאיים הוא תיאור של החיבור. נוסח הכלאיים הוא הנוסח המוכר, שהופיע בדפוסים במהדורות שאינן [[מהדורה מדעית|מדעיות]]|שם=שמות הסכוליון}} נוסח פרמה ונוסח אוקספורד הם חיבורים קדומים, מהמאות הראשונות לספירה, השונים זה מזה בהסברים ובמסורות שהם מצמידים למועדים השונים של המגילה. נוסח הכלאיים הוא חיבור מראשית האלף השני לספירה, שאיחד, לעיתים בצורה גסה, בין המסורות שהיו בשני הנוסח הקדומים, והוסיף עליהם ממקורות אחרים, פעמים רבות מה[[תלמוד בבלי|תלמוד]].

ההבדל שבין המגילה לסכוליון לא היה ידוע במשך דורות רבים, והלומדים התייחסו למגילה ולסכוליון כיחידה ערוכה אחת, ואל הסכוליון כפירוש המקורי של המאורעות המוזכרים במגילה.{{הערה|ורד נעם, לנוסחיו, עמוד 55 <!--והמקורות שהיא מביאה שם.-->}} ההבדל התברר רק במאה התשע עשרה על ידי רבנים וחוקרים שונים שעסקו במגילת תענית. {{ביאור|הראשון מביניהם הוא ה[[חת"ם סופר]], בחידושיו ל[[מסכת ראש השנה]], שכתב {{ציטוטון|נראה לי כי {{מונחון|תרי|שתי}} מגילת תענית {{מונחון|הוה|היו}} א' מה שכתבו חנניה בן חזקיה וסיעתו... ואותו היה מקובל אצל חז"ל כעין ספרי המקרא ואמרו עליו '''דכתיב''' במגילת תענית. אמנם עוד אחרת היתה מדורות שלאחריהם שהיה כעין [[ברייתא]] מסודרת לפרש מקראי מגילת תענית הנ"ל ועליה נאמר '''{{מונחון|תניא|כוונתו שהתיחסו אליה כאל מה שנשנה בעל פה, ולא כאל טקסט כתוב}}''' במגילת תענית, ועל אותן ברייתות אפשר שיחלוק תנא עליהם כי יאמר שלא כיון המסדר האמת בכוונת ה{{מונחון|קרא|הטקסט הכתוב}} של מגילת תענית.}}{{הערה|חידושי החת"ם סופר למסכת ראש השנה, דף יח עמוד ב דיבור המתחיל 'אתמר רב ורבי חנינא'}} דברים דומים כתבו באותה תקופה גם הרב [[צבי הירש חיות]]{{הערה|בספרו תורת נביאים, ירושלים תשי"ח, עמוד קנד (בהערה למטה):}} {{ציטוטון|מגילת תענית אשר היא עתה בידינו שתים המה אשר נספחו ב{{מונחון|זמן האחרון|כוונתו לומר "בתקופה מאוחרת", לא "מעט לפני זמני"}} בספר אחד, והיינו מגלה הקדמונית אשר נכתבה על ידי תלמידי שמאי והלל...היה בה כעין פתיחה אלו יומיא דלא למספד ומקצתהון דלא להתענאה, ואחר כך מתחיל לפי סדר החדשים. ניסן מריש ירחא אתוקם תמידא... זה היה כלל ספר מגלת תענית אשר היתה כתובה בימים קדמונים, אולם סיפור המאורע ואיזה נסים נעשו לישראל בימים הללו זה לא היה בכתב רק שנויה בע"פ כשאר משניות וברייתות ונשנו גם כן כלשון הברייתא בלשון צח ונקי. אולם בזמן האחרון... ברייתות דמגילת תענית מדברים מעניני הנסים אשר היו שנויות בעל פה גם הם נספחו למגילת תענית הקדמונה אשר היתה כתובה והיו לאחדים המשנה דמגלת תענית עם הברייתות.}}, וכן החוקר יום טוב ליפמן צונץ,{{הערה|[[ יום-טוב ליפמן צונץ]], הדרשות בישראל והשתלשלותן ההיסטורית, מוסד ביאליק ירושלים תש"ז, עמודים 61–62}} שזיהה שיש במגילה {{ציטוטון|יסודות שמוצאם מספרים קדומים אבל יש בה גם סימנים של הוספות מאוחרות}}, אם כי הוא סבר שגם החלקים המאוחרים הם חלק מה"מגילה", ותיארך את עריכתה על פי התנאים המוזכרים בסכוליון, ואת חתימתה על פי המאורעות המוזכרים ב"[[#מגילת תענית בתרא|מגילת תענית בתרא]]"}} מי שחתם מבחינה מחקרית את ההבחנה בין המגילה לסכוליון היה [[צבי גרץ]], שגם ככל הנראה קבע את המילה סכוליון ככינוי לאגדתות הפרשנות למגילה, ולאחר מכן הבחנה זו התקבלה כדבר מובן מאליו, הן בעולם המחקר, והן בעולם הרבני.{{הערה|ורד נעם עמוד 29,}}{{הערה|שם=גרץ סכוליון}}<!-- הייתי שמח להרחיב יותר את השורה הזו, אבל גרץ כתב בגרמנית ואני לא דובר אותה. -->

{{ש}}בשנת תשנ"ג, במהלך כתיבת עבודת דוקטורט על המגילה, פירסמה [[ורד נעם]] מאמר בו קבעה כי הסכוליון מתחלק למעשה לשלושה סוגים: שני נוסחי אב – נוסח פרמה (מכונה גם '''פ''') ונוסח אוקספורד (מכונה גם '''א'''), ונוסח מעובד – נוסח הכלאיים.{{ביאור|שם=שמות הסכוליון}}{{הערה|ראו ורד נעם, לנוסחיו של הסכוליון למגילת תענית, תרביץ סב (תשנ"ג) עמודים 55–99. וראו שם בעיקר בעמודים 64–86. רעיון זה הוזכר כבר בעבודת הדוקטורט של עדו המפל (עמוד 17) אולם הוא לא פיתח את הרעיון, והסתפק באזכורו.}} הקביעה שישנם שני נוסחים שונים נעשתה בעיקר על בסיס ההבדל בין המסורות השונות שמביאים הסכוליונים השונים להסבר של אותם מועדים, ובשינויים נרחבים בניסוח של מסורות הסבר זהות, שינויים שאינם יכולים לנבוע מקשיי מסירה{{ביאור|היינו שיבושים הנגרמים במהלך העתקת כתבי היד.}} של הסכוליון.{{הערה|ראו פירוט המקומות השונים והדומים אצל ורד נעם, לנוסחיו של הסכוליון למגילת תענית, תרביץ סב (תשנ"ג) עמודים 64–66}} נוסח הכלאיים, על פי נעם, הוא {{ציטוטון|הכלאה מחושבת של החיבורים {{מונחון|א|אוקספורד}} ו־{{מונחון|פ|פרמה}}, לפעמים בתוספת ציטאטים של פסוקים או מקבילות מספרות חז"ל, בעיקר מן התלמוד.}}. עובדה זו, לדבריה, {{ציטוטון|כמעט שאינה צריכה ראָיה, שכן היא ניכרת בכל הביאור, יחידה אחר יחידה}}.{{הערה|ורד נעם, לנוסחיו של הסכוליון למגילת תענית, תרביץ סב (תשנ"ג), עמוד 67, וראו דוגמות לכך בהמשך המאמר, בעמודים 68–83}} אבחנתה של נעם באשר לנוסחים השונים של הסכוליון נתקבלה במחקר ללא עוררין.{{הערה|יואב רוזנטל, דף חדש של מגילת תענית וביאורה, תרביץ עז ג–ד (תשס"ח), עמוד 357; [[שמא יהודה פרידמן]], שני ענייני חנוכה בסכוליון של מגילת תענית, ציון עא (תשס"ו) עמוד 5 (וראו בהערה 4); [[מנחם קיסטר]] על הסכוליה למגילת תענית, תרביץ עד ג (תשסה) עמודים 451–453}}

| בארבעה עשר ביה פסחא{{הערה|בחלק מכתבי היד מופיעה המילה "נכיסת" (שחיטת) פסחא זעירא, אולם ורד נעם (עמוד 44 הערה ד) קובעת שזה שיבוש}} זעירא ודלא למספד|| בארבעה עשר בו הפסח הקטן ושלא לספוד. ||הקרבת [[קרבן הפסח]] למי שלא יכלו להקריבו ב[[י"ד בניסן]] במסגרת [[פסח שני]].{{ביאור|על השאלה מדוע פסח שני הפך מחג של יחידים (אלו שלא הספיקו להקריב קרבן פסח) לחג לאומי הוצעו כמה תשובות. לדעת [[בן-ציון לוריא]], לאחר ניצחון החשמונאים ב[[מרד החשמונאים]] הם פתחו במפעל ביצורים כדי להגן על המקדש, ובשל עיסוקיםעיסוקם הרציף בבנייה לא יכלו להקריב את הפסח בניסן, וכל העם נדחה לפסח שני, ומאז אותו מאורע הפך פסח שני לחג של כל העם.{{הערה|בן ציון לוריא, עמודים 107–110}} בכיוון דומה הלך [[אברהם ביכלר]], שהציע לראות בקביעת המועד זכר לאירוע חד פעמי, אולם הוא זיהה אותו עם אירוע לא מוכר (היינו שאחנו יודעים עליו אבל לא יודעים מה טיבו) מסוף תקופת בית שני.{{הערה|{{היברובוקס|אברהם ביכלר|הכהנים ועבודתם|33534|[[מוסד הרב קוק]] ירושלים תשכ"ו, עמודים 43–44|עמוד=41}}<!-- על פי נעם, גם צייטלין מביא תיאוריה דומה, וצריך לבדוק בפנים. כמו כן היא מביאה שליכטנשטיין דחה את כל ההשערות הללו-->}} לדעת [[יוסף תבורי]] פסח שני נקבע במגילת תענית לא לציון מאורע בעבר, אלא כדי שגם אלה שאינם מקריבים באותו היום את קרבנם יחגגו בו. זאת כדי להדגיש את אופיו הציבורי של קרבן הפסח השני, כנגד המגמה שהייתה בעם לצמצם את חשיבותו עקב מיעוט המשתתפים בו.{{הערה|יוסף תבורי, עמ' 111–112; ושם עמ' 98–99.}}}}

*{{עוגן|כלילאי}}מרבית החוקרים דחו את הסבר הסכוליון, ופירשו שמדובר בביטול מיסי הכתר שהטילו היוונים. ישנן כמה הצעות לזיהוי ביטול המיסים בעקבותיו נקבע המועד, אולם ההצעה המקובלת היא ביטול המיסים בידי [[דמטריוס השני]] בתקופת [[שמעון התרסי]], כמתואר בספר מקבים.{{הערה|שם=מקבים א יג לד–מ|[[מקבים א]] {{ויקיטקסט|ספר המקבים א יג|פרק יג}} פסוקים לד–מ}}{{ביאור|הסברים אפשריים אחרים הם אירועים נוספים של ביטול מיסים המופיעים בספרי המקבים: הצעה לביטול המיסים על ידי [[דמטריוס הראשון]] שנשלחה ל[[יונתן הוופסי]],{{הערה|מופיעה ב[[מקבים א]] {{ויקיטקסט|ספר המקבים א י|פרק י}} פסוקים כב–מה}} הצעה שנדחתה על ידי יונתן; ביטול מס על ידי [[דמטריוס השני]] בתמורה לויתורו של [[יונתן הוופסי]] על כיבוש [[החקרא]];{{הערה|מופיע ב[[מקבים א]] {{ויקיטקסט|ספר המקבים א יא|פרק יא}} פסוקים כט–לז}} מכתבו של [[אנטיוכוס השביעי]] אל [[שמעון התרסי]] בו הוא מצהיר על אישרור הפטורים שנתנו ליהודים לפניו.{{הערה|מופיע ב[[מקבים א]] {{ויקיטקסט|ספר המקבים א יג|פרק יג}} פסוקים א–ט}}{{הערה|שם=רוב כלילאי|המפל עמודים 127–128, ורד נעם, עמוד 191.}}}}{{הערה|שם=רוב כלילאי}}

* כיבוש [[בית צור]]{{ביאור|את הקישור בין "מגדל צור" ל"בית צור" הסביר [[בצלאל בר כוכבא]], ששמעון לא כבש את הישוב בית צור, אלא את המבצר היווני הסמוך אליו.{{הערה|[[בצלאל בר כוכבא]], '''מלחמות החשמונאים: ימי יהודה המקבי''', ירושלים, יד יצחק בן צבי ומשרד הביטחון, תשמ"א, עמוד 222 הערה 22}}}} בידי [[שמעון התרסי]].{{הערה|כמתואר ב[[מקבים א]] {{ויקיטקסט|ספר המקבים א יא|פרק יא}} פסוק סו}} שיטה זו מבוססת על כך שכיבושו של מגדל שרשן לא היה חלק משמעותית בכיבושיו של ינאי, ושאין ידיעות היסטוריות חשיבות שייוחסה לעיר בתקופת החשמונאים.{{הערה|[[יוסף דרנבורג]], '''[https://rosetta.nli.org.il/delivery/DeliveryManagerServlet?dps_pid=IE80016511&_ga=2.142050421.694867108.1583248179-1033482405.1571822592 משא ארץ ישראל]''', סנטפטרבורג תרנ"ו, עמוד טז; בן ציון לוריא עמוד 117–118 <!-- החוקרים המופיעים אצל נעם מביקורת הנוסח הערה 94 --> }}{{ביאור|הצעה נוספת היא לזהות את מגדל צר עם [[מצודת אנטוניה]], שבמקום בו היא ישבה היה בעבר מגדל בשם "מגדל סטרטון", ואת הכיבוש המוזכר במגילה עם הריסת החיבור בין האנטוניה להר הבית בתחילת המרד הגדול, דבר שמנע מ[[פלורוס]] להשתלט על המקדש ולבזוז אותו.{{הערה|אירוע המתואר ב[[מלחמת היהודים]], ספר שני, טו ה}}<!-- {{הערה|O . Oppenheim , 'Geographische Skizze ' , MGWJ , 9 ( 1 860 ) , pp . 198-200 , 226-229 ; צייטלין 91–93}}-->}}

* החכרת גביית המס לידיו של [[יוסף בן טוביה]], דבר שהביא לסילוק מוכסים זרים.<!-- {{הערה|בראן עמודים 453–454; הרצפלד א 408 }}-->

* ביטול המיסים בידי [[דמטריוס השני]] בתקופת [[שמעון התרסי]], כמתואר בספר מקבים.{{הערה|[[שם=מקבים א]] {{ויקיטקסט|ספר המקבים א יג|פרק יג}} פסוקים לד–מ}}{{ביאור|אולם שימו לב, שלדעת כמה מהחוקרים, זהו המאורע המצוין ב[[#כלילאי|כ"ז באייר]].}} מאורע זה קדם לכיבוש החקרא ב[[#חקרא|י"ד באייר]], ולכן דבקו חוקרים אלו בגירסאבגרסה המופיעה בבבלי{{הערה|{{בבלי|סנהדרין|צא|א}}}} "בכ"ד ב'''ניסן'''".<!-- {{הערה|קאסל 94–96; דלמן 32 }}-->