הבדלים בין גרסאות בדף "המחוז היהודי האוטונומי"

מ
וולידימיר->וולדימיר - תיקון תקלדה בקליק
מ (וולידימיר->וולדימיר - תיקון תקלדה בקליק)
לאחר מלחמת העולם השנייה היה ניסיון לחדש את ההתיישבות כפתרון לפליטים, אולם הרעיון לא צלח. באותו זמן מספר היהודים הגיע לשיא של כשליש מהאוכלוסייה המקומית. הקמת מדינת [[ישראל]], [[משפט הרופאים]] וגל הרדיפות השני של סטלין סתמו את הגולל על התוכנית. במהלך גל הרדיפות השני שוב נעצרו מנהיגים יהודים ואוסף ה[[יודאיקה]] שהיה בספרייה המקומית נשרף. בשנים שלאחר מכן רעיון האזור היהודי נשכח.
 
כמה [[תנועת ההשכלה היהודית|משכיל]]ים כגון לואיס רפפורט, יונתן ברנט וולידימירוולדימיר נאומוב טענו כי סטלין תכנן לרכז את כל היהודים באזור. סטלין ביצע פעולות הגליה דומות למיעוטים לאומיים אחרים כגון הטטארים ב[[חצי האי קרים|קרים]] והגרמנים בוולגה. משפט הרופאים היה השלב הראשון בתוכנית. התוכנית נקטעה על ידי מותו של סטלין ב-[[5 במרץ]] [[1953]].
 
עם [[נפילת ברית המועצות]] והנהגת מדיניות הגירה ליברלית עזבו מרבית יהודי האזור ל[[גרמניה]] ול[[ישראל]]. ב-[[1991]] האזור קיבל מעמד של [[רפובליקה]] אוטונומית אולם עד אז רוב היהודים עזבו, ואלו שנותרו היוו כשני אחוזים מהאוכלוסייה. ב-2006 הייתה תחנת רדיו פעילה ביידיש.