המנורה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
שורה 31:
גם בספר מעשה חושב כתב שאמנם מדברי רש"י נראה שלא היו עולים בעיגול אלא באלכסון, אולם מכך שהרמב"ם לא כתב במפורש שהקנים עולים ביושר ניתן להבין שסובר שהיו הקנים עגולים. ובחכמת המשכן כתב (דף ד ע"ב): "שנראה מזה שהיו עולים הקנים כמעט בעיגול". ועליו הוסיף ה'מעשה חושב'{{הערה|ילקוט שמעוני פרשת פקודי רמז תיט}} שהקנים עגולים וכך מסתבר שהקנים דומים לכוכבים שברקיע".
 
רבי [[מנחם מנדל שניאורסון]]{{הערה|{{צ-ספר|שם=ליקוטי שיחות חלק כא עמ' 164, ליקוטי שיחות חלק כו עמ' 200|מו"ל=הוצאת קה"ת|שנת הוצאה=}}}} תמך בדעה שקני המנורה היו ישרים. אחד מנימוקיו הוא שמשמעות המילה "קנה" היא קו ישר, מעין קני הסוף, כפי שמפרשים רש"י והאבן עזרא (שמות ב, ג). באשר לממצאים הארכאולוגיים תירץ שיהודים וגויים רבים יצרו חיקויים של המנורה, אולם רק מעטים ראו אותה, בעיקר כהנים בשעת [[העבודה במקדש]], ולכן רבים מן המציירים לא דייקו. בעקבותיו, מקפידים חסידי [[חב"ד]] לבנות ולצייר את דגמי המנורה בקווים ישרים דווקא, ובצורה זו הם מעצבים גם את [[חנוכייה|חנוכיותיהם]]. יש שמתרצים שיהודים ציירו את [[מנורות העזרה]] שהיו לנוי ולא את מנורת ההיכל, כיוון שלא רצו לבזות את המנורה ולחקוק את צורתה על מטבע. גם הרב [[חיים קנייבסקי]] תומך בדעת הרמב"ם{{הערה|{{בחדרי חרדים|אלי כהן|הגר"ח הכריע: קני המנורה היו באלכסון|176426|1 ביוני 2015}}}}
 
====הגביעים, הכפתורים והפרחים====