גזרות אדריאנוס – הבדלי גרסאות

תגובה של חלק אחר מהחכמים שסירבו לציית לגזרות מתוך עיקרון, ולכן הפרו אותם ומתו על [[קידוש השם]]. התלמוד מאריך מאוד בסיפוריו על חכמים אלו, שמסרו את נפשם או שהסתכנו בכך. בין חכמים אלו ניתן למנות את רבי [[עקיבא בן יוסף]]{{הערה|1="תנו רבנן פעם אחת גזרה מלכות הרשעה שלא יעסקו ישראל בתורה בא פפוס בן יהודה ומצאו לרבי עקיבא שהיה מקהיל קהלות ברבים ועוסק בתורה אמר ליה עקיבא אי אתה מתירא מפני מלכות הרשעה?" ({{בבלי|ברכות|סא|ב}})}}, [[רבי חנינא בן תרדיון]]{{הערה|1="מצאוהו לרבי חנינא בן תרדיון שהיה יושב ועוסק בתורה ומקהיל קהילות ברבים וספר תורה מונח לו בחיקו. הביאוהו ואמרו לו: מפני מה עסקת בתורה? אמר להם: כאשר ציוני ה' אלוהי. מיד גזרו עליו לשריפה, ועל אשתו להריגה, ועל בתו לישב בקובה של זונות." עבודה זרה יז:}} ורבי [[אלעזר בן שמוע]] שלימדו תורה ברבים, ורבי [[יהודה בן בבא]] ש[[סמיכת זקנים|סמך]] זקנים בבקעה אחת{{הערה|1= "...מה עשה רבי יהודה בן בבא הלך וישב בין שני הרים גדולים ובין שתי עיירות גדולות בין ב' תחומי שבת בין אושא לשפרעם וסמך שם חמשה זקנים ר"מ ור' יהודה ור' יוסי ור"ש ורבי אלעזר בן שמוע ורב אויא מוסיף אף רבי נחמיה כיון שהכירו בהם אויבים אמר להם בני רוצו אמרו לו רבי ואתה מה תהא עליך אמר להם הריני מוטל לפניהם כאבן שאין לה הופכין אמרו לא זזו משם עד שנעצו לגופו ג' מאות לולניאות של ברזל ועשאוהו לגופו ככברה." ({{בבלי|עבודה זרה|ח|ב}}; {{בבלי|סנהדרין|יד|א}})}}. חכמים נוספים שנכללו ב[[עשרת הרוגי מלכות]] שנהרגו בין חורבן בית שני לגזרות אדריאנוס, היו רבי [[חוצפית המתורגמן]], רבי [[ישבב הסופר]] ורבי ו[[רבי חנינא בן חכינאי]].