תעלומת ערך C – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בעל חיים ==> בעלי חיים
שורה 2:
'''תעלומת ערך C''' (ב[[אנגלית]]: '''C-value enigma''') היא התעלומה העוסקת במגוון הנרחב בגודל ה[[גנום]] של [[יצור]]ים [[איקריוטים]]. לב התעלומה הוא הממצא שגודל הגנום לא נמצא ב[[מתאם]] סטטיסטי עם המורכבות של ה[[אורגניזם]]. לדוגמה, ישנם [[פרוטיסטים]] [[חד-תאיים]] שהגנום שלהם גדול יותר מזה של ה[[אדם]].
 
קיימת אחידות בכמות ה-[[DNA]] ה[[גרעין התא|גרעיני]] של כל ה[[תא]]ים בכל הפרטים הנמנים עם אותו [[מין (טקסונומיה)|מין]] של [[בעלי חיים|בעל חיים]], ובסדרת ניסויים הוכח כי ה[[גן (ביולוגיה)|גנים]] שב-DNA הם אלו שקובעים בראש ובראשונה את תכונות הפרט. המונח "ערך C" משקף את הקביעות (Constancy) הזאת בכמות ה-DNA. לאחר מכן נמצא כי ערך C (גודל הגנום) משתנה במידה רבה בין יצורים ממינים שונים, וכי אין מתאם בינו לבין מספר הגנים המשוער של היצור (דבר המייצג את מורכבותו). לדוגמה, במינים אחדים של [[סלמנדרה|סלמנדרות]] יש כמות DNA הגדולה פי 40 מזו של האדם. כיוון שערכי C נחשבו לקבועים לאור העובדה ש-DNA הוא החומר שממנו מורכבים הגנים, ועדיין אין כל קשר למספרם, הדבר נחשב לתעלומה וכונה לראשונה "[[פרדוקס]] ערך C" בשנת [[1971]]{{הערה|שם=גני קיו|1=[http://data.kew.org/cvalues/pgsm/index.html#Session%206 Second Plant Genome Size workshop and discussion meeting], באתר של [[גני קיו]], [[8 בספטמבר|8]] עד [[12 בספטמבר]] [[2003]]}}.
 
בשני מאמרים שפורסמו ב-[[1980]] טענו חוקרי אבולוציה כי חלקים מסוימים בגנום הם למעשה סוג של "[[טפיל]]", המתרבה בגנום תוך שמירה על האינטרסים שלו על חשבון חלקים אחרים בגנום. ההשפעה של החלקים הטפיליים יכולה להיות מועילה (הכפלת גן שהתוצר שלו נחוץ בכמויות גדולות), מזיקה (הפעלת [[אונקוגן]] לדוגמה) או נייטרלית. בשתי האפשרויות הראשונות יש כיוונים מנוגדים ב[[ברירה טבעית|ברירה הטבעית]] ברמת הרצף וברמת ה[[פנוטיפ]] של הפרט, ורק באפשרות השלישית הברירה הטבעית תפעל אך ורק לטובת הרצף. החוקרים התבססו על פרדוקס ערך C, כפי שהוא כונה באותה עת{{הערה|שם=יבלונקה|[[חוה יבלונקה]], "אבולוציה" (יחידות 5 - 7), עמודים 80 - 87, הוצאת [[האוניברסיטה הפתוחה]], [[1997]]}}.