מודול נתרי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
מ הגהה, עריכת נוסחאות
שורה 1:
ב[[אלגברה מופשטת]], '''מודול נתרי''' הוא [[מודול (מבנה אלגברי)|מודול]] <math>M</math> המקיים את [[תנאי שרשרת (מתמטיקה)|תנאי השרשרת העולה]] (ACC) על ה[[סדר חלקי|סדר החלקי]] של יחס ההכלה על [[תת-מודול|תת-המודולים]] שלו.
 
תנאי זה שקול להגדרות הבאות לנתריות של מודול <math>M</math>:
* בכל [[תת-קבוצה]] לא ריקה של תת-מודולים של <math>M</math> יש איבר מקסימלי (ביחס ל[[הכלה (תורת הקבוצות)|הכלה]]).
* כל תת-מודול של <math>M</math> [[מודול נוצר סופית|נוצר סופית]].
 
== היסטוריה ==
[[דויד הילברט]] היה ה[[מתמטיקאי]] הראשון שהשתמש בתכונות של תת-מודולים נוצרים סופית. הוא הוכיח את [[משפט הבסיס של הילברט]] שעל פיו כל אידיאל בחוג הפולינומים ב-<math>n</math> משתנים מעל שדה כלשהו נוצר סופית. למרות זאת, התכונה נקראת על שם [[אמי נתר]].
 
== תכונות ==
[[חוג נתרי]] הוא [[חוג (מתמטיקה)|חוג]] שהוא מודול נתרי כמודול מעל עצמו. מעל חוג נתרי, כל מודול נוצר סופית הוא מודול נתרי.
 
לכל תת-מודול <math>K</math> של מודול <math>M</math>, המודול <math>M</math> נתרי אם ורק אם <math>K</math> ו- <math>M/K</math> נתרים (למרות שתת-מודול של מודול נוצר סופית אינו בהכרח נוצר סופית).
 
כל מודול נתרי (או [[מודול ארטיני|ארטיני]]) אפשר לפרק לסכום ישר סופי של [[מודול אי-פריד|מודולים אי-פרידים]] (כאלו שאי אפשר לפרק אותם לסכום ישר). אם המודול בעל אורך סופי, אז הפירוק יחיד עד כדי סדר ([[משפט קרול-רמק-שמידט]]).