|
|
|
ב[[מרתון בוסטון]] שנערך ב-[[1904]] סיים לורז במקום חמישי ובכך הבטיח את השתתפותו ב[[אולימפיאדת סנט לואיס (1904)]]. באולימפיאדה הוא חצה ראשון את קו הסיום ב[[ריצת מרתון|ריצת המרתון]] ואף חגג את "ניצחונו" כשהצטלם כאלוף האולימפי עם [[אליס רוזוולט]], בתו של [[נשיא ארצות הברית]] [[תאודור רוזוולט]]; אך הוא נפסל לאחר שהתברר שרימה בתחרות, ומדליית הזהב הועברה ל[[תומאס היקס]], אף הוא מארצות הברית, שחצה שני את קו הסיום.
התנאים בריצה זו היו קשים. הריצה התנהלה בדרךב[[דרך עפר]] בין ה[[גבעה|גבעות]] ולוותה בעננים של [[אבק]] שהעלו הרכבים שליוו את הרצים. הטמפרטורה באותו היום הייתה חמה ועמדה על 32 [[מעלות צלזיוס]] ובנוסף הייתה רק תחנה לשתיית מים אחת במחצית הדרך. בריצה השתתפו טובי רצי המרתון מארצות הברית, בהם סמי מלור (אלוף מרתון בוסטון ב-1902), ג'ון לורדון (אלוף מרתון בוסטון ב-1903) ומייק ספרינג (אלוף מרתון בוסטון ב-1904); שלושתם לא הצליחו לסיים את הריצה. רק 14 רצים מתוך 32 הצליחו לסיים את הריצה. מאוחר יותר התברר שלורז רימה בתחרות: הוא הפסיק לרוץ עקב תשישות לאחר 14.5 ק"מ, והמשיך בנסיעה ברכב עם מאמנו לאורך 17.7 ק"מ, עד שמכוניתם הפסיקה לעבוד והוא המשיך בריצה ונכנס ראשון לאצטדיון. לאחר שצופים בתחרות דיווחו על התרמית, הוא הודה מיד, ומדליית הזהב הועברה להיקס. להגנתו טען לורז שעשה זו כבדיחה. הוא הורחק על ידי [[איגוד האתלטים החובבים]] מהשתתפות בתחרויות לכל ימי חייו, אך לאחר שהתנצל והתברר שלא תכנן להונות, הוא הורשה להתחרות שוב.
===אלוף מרתון בוסטון===
|
