הבדלים בין גרסאות בדף "בניין שערי צדק הישן"

מ
ויקיזציה
מ (ויקיזציה)
[[קובץ:Shaarey Tzedek hospital.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית החולים שערי צדק במבט ממגדל סיידוף הסמוך, 2018]]
[[קובץ:ShaareZedek.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית החולים שערי צדק בבנייתו, סביבות 1901]]
[[קובץ:Shaaey old.JPG |שמאל|ממוזער|250px|מבנה בית החולים הישן ברחוב יפו, לאחר מכן שימש כבניין הנהלת [[רשות השידור]]]]
[[קובץ:Sz1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית המבנה, 2007]]
[[קובץ:Hall2 DSC0025 HDR.jpg|ממוזער|מסדרון בקומת הקרקע]]
[[קובץ:Sz8.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הכניסה לבית הכנסת (הדלת משוחזרת)]]
[[קובץ:Shaarei_Tzedek22.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה משנות ה-30 של אמבולנס בחזית המבנה]]
''' מבנה שערי צדק הישן''' הוא בניין השוכן על [[רחוב יפו]] ב[[ירושלים]], (מספר 161) ובו פעל משנת [[1902]] עד לשנת [[1980]] [[בית החולים שערי צדק]]. המבנה שופץ ושימש בעבר את הנהלת [[רשות השידור]]., אך מאז סגירת הרשות, הבנייןהוא נותר שומם ומוזנח. הבניין הוא בעל חשיבות [[אדריכלות|אדריכלית]] והוכרז כ[[שימור מבנים|מבנה לשימור]].
 
נ
לבניין חשיבות כפולה: הן היסטורית, כ[[בית חולים|בית החולים]] הראשון שפעל מחוץ ל[[חומת ירושלים|חומות]] ושירת את תושבי ירושלים, וחשיבות ארכיטקטונית כמבנה העומד בזכות עצמו. בחצר המבנה ישנו [[בית קברות]] קטן מתקופת קום המדינה.
 
==רקע היסטורי==
עד לשנת [[1837]] לא עמדו לרשות היישוב היהודי בארץ ישראל ולו גם [[בית חולים]] אחד. אך בעקבות בניית בתי חולים של ה[[מיסיון]] והחשש מהעברת יהודים אל ה[[נצרות]], נבנו במחצית השנייה של [[המאה ה-19]] שלושה בתי חולים יהודיים בתוך [[העיר העתיקה]] בירושלים. הראשון, [[רחוב הנביאים#בית החולים מאיר רוטשילד (הנביאים 37)|בית חולים רוטשילד]], השני, [[בית החולים ביקור חולים]], לאחריו [[משגב לדך]], ובראשית [[המאה ה-20]] נחנך בית החולים שערי צדק שתוכנן ונבנה מראשיתו מחוץ לחומות.
 
הסיבה העיקרית לפתיחת בית החולים נבעה מסכסוכים בין יהודים [[אשכנזים]] שהרגישו כי אינם מקבלים טיפול ראוי בבית החולים ביקור חולים על רקע מוצאם, לבין יהודים [[יהדות ארצות האסלאם|ספרדים]] שהיו הרוב בהנהלת בית החולים ביקור חולים. כך מצאו עצמם יוצאי גרמניה והולנד ([[כולל הו"ד]]) מחוץ להנהלת בית החולים ביקור חולים.
את תוכנית הבניין לשערי צדק הכין המהנדס הגרמני [[תיאודור זנדל]], שהיה גם האדריכל של [[בית החולים הגרמני (ירושלים)|בית החולים הגרמני בירושלים]] (היום, אגף 'זיו' ב[[בית החולים ביקור חולים]]). התוכנית התוותה בניית שלושה בניינים נפרדים: בניין אשפוז מרכזי בן שתי קומות ומרתף לאחסון ול[[תרופה|תרופות]], בניין משני למגורי הסגל הרפואי, ובניין לאשפוז חולים ב[[מחלה מידבקת|מחלות מידבקות]]. את שלושת הבניינים הקיף [[גן (נוי)|גן]] גדול ומסביבו חומה. ובגן נחצבו [[בור מים|בורות מים]] לאגירת מי הגשמים.
 
מספר [[דוד ילין]] בספרו 'ירושלים של אתמול', ברישום מיום ט"ז באייר [[תרנ"ו]] ([[1896]]):
 
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=... על בתי החולים אשר לנו בירושלים, ובית החולים הנהדר אשר ל[[משפחת רוטשילד|בית רוטשילד]], הנה יוסף עוד מעט בית חדש, אשר יהיה לתפארת ולגאון ישראל בירושלים. זה כעשרים שנה נוסד באשכנז ובהולנד ועד מתעסק בדבר הקמת בית חולים בירושלים... ויהי לפני שנים אחדות, ותעל בידו לקנות שדה גדול ורחב ידיים, מחוץ לעיר, במקום אויר צח ונקי, ובו ארבעה ועשרים אלף אמה. ובימים האחרונים האלה השיג גם את הרישיון הדרוש, ותחל עתה העבודה להכין את כל הדרוש לבניין הגדול הזה, אשר זמן היבנותו יימשך ליותר משתי שנים. והבית בהיבנותו בסדר ובמתינות הוא נבנה, כמשפט המתוקנים שבהם: גדר אבנים ייבנה מסביב לשדה כולו בראשונה, ובורות ייחצבו בשדה, וגן יכינו בו, ובהיות הכל מוכן והחלו בבניין הבית בעצמו, אשר לא יפול בגודלו ובהדרו מכל בתי החולים היותר יפים אשר לבני העמים בירושלים.}}
 
פרופסור [[יהושע בן אריה]], בספרו '"ירושלים בראי התקופה'", מציין כי המרחק הרב שבו נבנה בית החולים מהעיר העתיקה וממרכזי היישוב היהודי בירושלים באותה תקופה, עורר את החשש כי החולים לא יגיעו למוסד, ואף התהלכה אמירה בציבור היהודי כי ד"ר ואלאך יצטרך לשלם לכל חולה שיגיע למוסד את דמי הנסיעה.
 
===בניית בית החולים===
 
{{ציטוט|מירכאות=כן|תוכן=... חברי הוועד הפועל הנכבדים אשר לבית בעירנו מקבלים [[פועל בניין|פועלים]] עד כמה שיש רק יכולת לקבל בבת אחת, עד כי רק כארבעה [[חודש|ירחים]] נדרשו לעבודת היציע התחתית של הבניין כולו, אשר כלתה עתה מהמסד ועד הטפחות. ביציע הזאת, הכוללת בתוכה גם את הבורות, נוכל כבר לראות את מערך הבניין כולו וגודלו: לבית יהיו שני אגפים, האחד לחולים זכרים והשני לנקבות, ועל יד האגף השני יהיו גם החדרים אשר יכינו בעד הילדים הקטנים. ומלבד חדרי המשכב יהיו גם חדרים קבועים ל[[ניתוח]]ים, למרחצות לבישול [[תה]], ועוד כאלה. ובקצה שני האגפים שני אולמים גדולים למושב לחולים בעיתות היום, ומסדרון ארוך כשמונים מטר מחבר את שני האגפים. וחדרי היציע התחתונה יהיו לבית הוועד, ל[[בית מרקחת|בית המרקחת]], למועצת הרופא לחולי חוץ וליתר צורכי הבית, וחדרי היציע התחתית, אשר נבנו כבר יהיו למרתפים ולמבשלים וכו'.
ורחוק מגופו של המוסד, בקצה השדה, יוקמו עוד שני בניינים נפרדים בעלי שתי יציעות, לחולים במחלות המתדבקות, ארבעה ארבעה חדרים לבניין, וגם שם תהיינה היציעות התחתונות לבורות, ולמבשלים וליתר הצרכים, והעליונות לחדרי משכב החולים. כי בארצנו, אשר בה רבו נגועי ה[[מלריה|קדחת]], אין טוב גם לבריאים לישון בחדרים הסמוכים לקרקע...}}
 
וכך ממשיך דוד ילין לדווח על התקדמות הבנייה מפעם לפעם:
 
==מקור השם==
שמו של בית החולים הוא כשמה של השכונה [[שערי צדק (שכונה)|שערי צדק]] הסמוכה לבית החולים מצפון, שנוסדה כבר בשנת [[1890]] ושמה נגזר מפסוק בספר [[תהילים]]:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=פתחו לי שערי צדק אבוא בם אודה יה|מקור=[[s:תהלים קיח יט|תהילים קיח יט]]}}
 
 
==בית החולים בפעולתו==
בית החולים החל לפעול בשנת [[1902]], ובטקס [[חנוכת הבית]] השתתפו כל נכבדי העיר ירושלים: יהודים, מוסלמים ונוצרים. ד"ר ואלאך התמנה למנהל בית החולים ולרופא הראשי. בית החולים היה אותה עת בית החולים המודרני ביותר ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]], ולמרותואף על פי שהיה מוגדר כבית חולים יהודי, בפועל היו שעריו פתוחים בפני כל תושבי העיר והארץ, יהודים וגויים.
 
בעשור הראשון לקיומו טופלו ב"שערי צדק" מעל 4,500 חולים, והוא זכה למוניטין בזכות דמותו של ד"ר ואלאך, עד כי בית החולים נודע במשך שנים בפי כול בירושלים בשם 'בית החולים ואלאך'. ד"ר ואלאך היה יהודי שומר מצוות, וניהל את בית החולים ברוח מסורת ישראל. אופי המוסד לא השתנה גם כיום, במבנה החדש בשכונת [[בית וגן]].
 
בהשגחתו הקפדנית של ד"ר ואלאך התנהל בית החולים על פי חוקי ה[[היגיינה]] האירופאיים, ב[[מכבסה]] של הבניין עבדו 4 כובסות ובבניין הועסקו פועלי ניקיון. לבית החולים היה בית מרקחת פרטי משלו.
 
החלטה נוספת של ד"ר ואלאך הייתה להעמיד את המוסד על תשתית כלכלית עצמאית ככל הניתן, כך נחפרו [[בור מים|בורות מים]] לאספקה עצמאית של מים, נרכשו 15 [[פרה|פרות]] מהמושבה ה[[טמפלרים (תנועה)|טמפלרית]] [[ווילהלמה]], אשר רעו בשדה סמוך לבית החולים, על מנת להבטיח לבית החולים אספקת [[חלב]] טריה ואף [[גבינה|גבינות]] שהוכנו על ידי צוותו של ד"ר ואלאך.
 
תחילה היה ד"ר ואלאך הרופא היחיד בבית החולים ושימש גם כמנהלו הפיננסי. הוא ראיין כל מועמד לעבודה ובחר בעצמו את הצוות הרפואי הסיעודי והמנהלתי. ד"ר [[שרגא פביוס פופלס]] היה רופא הילדים וממלא מקום מנהל בית החולים. [[אחות|אחיות]] שהתקבלו לעבודה היו [[רווקה|רווקות]], על מנת שיוכלו להקדיש עצמן לעבודה בבית החולים במשך כל שעות היממה. אחת לחודש קיבלו האחיות חופשה של 24 שעות.
 
ב[[מלחמת העולם הראשונה]] שימש בית החולים מרכז למיון פצועים [[טורקים]], ולפינוים לבתי חולים אחרים. עם [[כיבוש ירושלים בידי הבריטים]] הגיע גנרל [[אדמונד אלנבי]] לבית החולים שערי צדק, שם נחתם מסמך הכניעה של ירושלים העות'מאנית, ומפתחות העיר נמסרו לידי השליטים החדשים.
 
==המבנה הראשי==
המבנה מהווה דוגמה בולטת ל[[הסגנון האקלקטי בארץ ישראל|סגנון הבניה האקלקטי]] שהיה מקובל בעת תכנונו, ונועד להרשים את כל הבאים בשעריו, ובה בעת לשמור על ייעודו המקורי כבית חולים מודרני המשרת את כל הנזקקים לשירותיו ביעילות.
 
משעבר המבקר את החומה החיצונית, הוא ניצב מול שער הכניסה הראשי לבניין, המעוטר במשקוף אבן מפואר, ומעליו מרפסת בעלת כרכובים מעוצבים. דלת הכניסה עשויה [[עץ (חומר גלם)|עץ]] מגולף, שמעליו [[סורגים|סורג]] מסוגנן ובו משולבת שנת חנוכת הבניין, 5661, כלומר שנת [[תרס"א]] ([[1901]]). שער הכניסה נמצא במרכז המבנה ומדגיש את הפרופורציות הסימטריות של כל המבנה. משער הכניסה נכנסים למבואת אולם הכניסה הראשי, ששטחו תחום על ידי ארבעה עמודים ו[[קשת (מבנה)|קשתות]] העשויות [[שיש]].
 
==הזנחת המבנה==
במהלך שנות פעילותו של בית החולים התרחבה העיר ירושלים, עד שקטן המקום בבית החולים מלהכיל את צורכי הפעילות של בית חולים בשלהי [[המאה ה-20]]. בית החולים עבר בשנת [[1980]] למשכן חדש, מתחת לשכונת [[בית וגן]]. עם זאת תהליך המעבר לא היה חלק, ובניית בית החולים החדש פערה חור בתקציב בית החולים שלא ניתן היה לכסות אותו, והביא את המוסד לעברי פי פחת. כדי לאפשר לבית החולים להיחלץ מהמצוקה האמורה אושר סיוע כספי מהמדינה, אשר בפועל הוענק באמצעות [[הלוואה|הלוואות]] מחמישה [[בנק]]ים מסחריים. כביטחון להלוואות אלו [[שעבוד (בטוחה)|שועבד]] המתחם לטובת הבנקים.
 
זאת ועוד, במסגרת תוכנית הסיוע נדרש שערי צדק על ידי המדינה לערוך [[תוכנית הבראה]], שכללה מימוש ומכירה של מתחם המבנה הישן, הנהלת בית החולים יצרה קשר עם קבוצת יזמים - אנשי עסקים, שבראשם [[דוד עזריאלי]], והגיעה איתם להסכם על ניצול השטח, שכלל הריסה של חלק מהמבנים, ובניה חדשה על בסיס המבנה המרכזי.
 
התוכנית נתקלה במספר קשיים שמנעו תכנון וניצול יעיל של המתחם, ובשלב מסוים נוהל משא-ומתן ל[[עסקת חליפין]], להחלפת הזכויות בבניין הישן בזכויות בנייה בנכס אחר.
 
דא-עקא, בהגיע מועד תחילת פירעון חוב ההלוואות לא היה בידי שערי צדק לעמוד בתשלום, ובמקביל טרם אושרה התוכנית של היזמים. בנסיבות אלו, מונה בסוף חודש [[מאי]] [[1990]] [[כונס נכסים]], ובדרך זו נמכרו הזכויות במתחם ל[[רשות השידור]]. לכן, נמנע, כמובן, ביצועו של החוזה בין היזמים לבין שערי צדק שנכנסו למערכת תביעות משפטיות, שנסתיימו ב[http://www.robolo.co.il/5/02/11/19/Robolo_931295.asp פסק דין] בשנת [[2002]]. כל אותו זמן היה המתחם והמבנים שבו חשופים לשיני הזמן ו[[ונדליזם]], שפגעו קשות במבנים.
 
==קריית רשות השידור==
==לקריאה נוספת==
* אליהו (ב"ר גרשון) פרוש, '''שערי צדק''' - זכרונות, ירושלים, תשי"ב
* ד"ר משה וולך, במלאת 100 שנה לבית החולים שערי צדק. ירחון "הרפואה" כרך 142. אורית נבות
* {{עיר בראי תקופה|א}}
* ש' אבן אור, '"ירושלים – בניניםבניינים בעיר החדשה'", קרדום, 33 (תשמ"ד)
* [[דוד קרויאנקר|ד' קרויאנקר]], אדריכלות בירושלים הבנייה האירופית-נוצרית מחוץ לחומות 1855-19181855–1918, כתר, מכון ירושלים, ירושלים 1987
* יהודית אילן, "ד"ר ואלך מושיע ומציל'", [[עת־מול]], כא 4 (אייר תשנ"ו)
* כתבי דוד ילין, ירושלים של תמול, ירושלים, תשמ"ג 1983
* [[שלמה שבא|ש' שבא]], '"הדוקטור עם המפתחות'", [[עת-מול]], 21 (תשל"ח)
* אריה שושן, ירושלים עירי – חיי אנשי ירושלים, הוצאת שושנים, תשמ"א
* [[רות קרק]] – יוסף גלס, משפחת ולירו, שבעה דורות בירושלים 1800–1948, [[הוצאת גפן]], 2005
 
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.szmc.org.il/ מרכז רפואי שערי צדק]
*[http://www.medethics.org.il/articles/ASSIA/ASSIA2/R0021205.asp מקורות לתולדות בית החולים "שערי צדק"]
* {{מטח|[[שפרה שוורץ]]|מלחמת בתי החולים|7152}}