בניין שערי צדק הישן – הבדלי גרסאות

[[קובץ:Shaarey Tzedek hospital.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית החולים שערי צדק במבט ממגדל סיידוף הסמוך, 2018]]

[[קובץ:ShaareZedek.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית החולים שערי צדק בבנייתו, סביבות 1901]]

[[קובץ:Sz1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית המבנה, 2007]]

[[קובץ:Hall2 DSC0025 HDR.jpg|ממוזער|מסדרון בקומת הקרקע]]

[[קובץ:Sz8.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הכניסה לבית הכנסת (הדלת משוחזרת)]]

[[קובץ:Shaarei_Tzedek22.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה משנות ה-30 של אמבולנס בחזית המבנה]]

לבניין חשיבות כפולה: הן היסטורית, כ[[בית חולים|בית החולים]] הראשון שפעל מחוץ ל[[חומת ירושלים|חומות]] ושירת את תושבי ירושלים, וחשיבות ארכיטקטונית כמבנה העומד בזכות עצמו. בחצר המבנה ישנו [[בית קברות]] קטן מתקופת קום המדינה.

 

==רקע היסטורי==

 

הסיבה העיקרית לפתיחת בית החולים נבעה מסכסוכים בין יהודים [[אשכנזים]] שהרגישו כי אינם מקבלים טיפול ראוי בבית החולים ביקור חולים על רקע מוצאם, לבין יהודים [[יהדות ארצות האסלאם|ספרדים]] שהיו הרוב בהנהלת בית החולים ביקור חולים. כך מצאו עצמם יוצאי גרמניה והולנד ([[כולל הו"ד]]) מחוץ להנהלת בית החולים ביקור חולים.

את תוכנית הבניין לשערי צדק הכין המהנדס הגרמני [[תיאודור זנדל]], שהיה גם האדריכל של [[בית החולים הגרמני (ירושלים)|בית החולים הגרמני בירושלים]] (היום, אגף 'זיו' ב[[בית החולים ביקור חולים]]). התוכנית התוותה בניית שלושה בניינים נפרדים: בניין אשפוז מרכזי בן שתי קומות ומרתף לאחסון ול[[תרופה|תרופות]], בניין משני למגורי הסגל הרפואי, ובניין לאשפוז חולים ב[[מחלה מידבקת|מחלות מידבקות]]. את שלושת הבניינים הקיף [[גן (נוי)|גן]] גדול ומסביבו חומה. ובגן נחצבו [[בור מים|בורות מים]] לאגירת מי הגשמים.

 

 

 

 

===בניית בית החולים===

 

{{ציטוט|מירכאות=כן|תוכן=... חברי הוועד הפועל הנכבדים אשר לבית בעירנו מקבלים [[פועל בניין|פועלים]] עד כמה שיש רק יכולת לקבל בבת אחת, עד כי רק כארבעה [[חודש|ירחים]] נדרשו לעבודת היציע התחתית של הבניין כולו, אשר כלתה עתה מהמסד ועד הטפחות. ביציע הזאת, הכוללת בתוכה גם את הבורות, נוכל כבר לראות את מערך הבניין כולו וגודלו: לבית יהיו שני אגפים, האחד לחולים זכרים והשני לנקבות, ועל יד האגף השני יהיו גם החדרים אשר יכינו בעד הילדים הקטנים. ומלבד חדרי המשכב יהיו גם חדרים קבועים ל[[ניתוח]]ים, למרחצות לבישול [[תה]], ועוד כאלה. ובקצה שני האגפים שני אולמים גדולים למושב לחולים בעיתות היום, ומסדרון ארוך כשמונים מטר מחבר את שני האגפים. וחדרי היציע התחתונה יהיו לבית הוועד, ל[[בית מרקחת|בית המרקחת]], למועצת הרופא לחולי חוץ וליתר צורכי הבית, וחדרי היציע התחתית, אשר נבנו כבר יהיו למרתפים ולמבשלים וכו'.

 

וכך ממשיך דוד ילין לדווח על התקדמות הבנייה מפעם לפעם:

 

==מקור השם==

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=פתחו לי שערי צדק אבוא בם אודה יה|מקור=[[s:תהלים קיח יט|תהילים קיח יט]]}}

 

 

==בית החולים בפעולתו==

 

בעשור הראשון לקיומו טופלו ב"שערי צדק" מעל 4,500 חולים, והוא זכה למוניטין בזכות דמותו של ד"ר ואלאך, עד כי בית החולים נודע במשך שנים בפי כול בירושלים בשם 'בית החולים ואלאך'. ד"ר ואלאך היה יהודי שומר מצוות, וניהל את בית החולים ברוח מסורת ישראל. אופי המוסד לא השתנה גם כיום, במבנה החדש בשכונת [[בית וגן]].

 

 

החלטה נוספת של ד"ר ואלאך הייתה להעמיד את המוסד על תשתית כלכלית עצמאית ככל הניתן, כך נחפרו [[בור מים|בורות מים]] לאספקה עצמאית של מים, נרכשו 15 [[פרה|פרות]] מהמושבה ה[[טמפלרים (תנועה)|טמפלרית]] [[ווילהלמה]], אשר רעו בשדה סמוך לבית החולים, על מנת להבטיח לבית החולים אספקת [[חלב]] טריה ואף [[גבינה|גבינות]] שהוכנו על ידי צוותו של ד"ר ואלאך.

 

 

ב[[מלחמת העולם הראשונה]] שימש בית החולים מרכז למיון פצועים [[טורקים]], ולפינוים לבתי חולים אחרים. עם [[כיבוש ירושלים בידי הבריטים]] הגיע גנרל [[אדמונד אלנבי]] לבית החולים שערי צדק, שם נחתם מסמך הכניעה של ירושלים העות'מאנית, ומפתחות העיר נמסרו לידי השליטים החדשים.

 

==המבנה הראשי==

 

משעבר המבקר את החומה החיצונית, הוא ניצב מול שער הכניסה הראשי לבניין, המעוטר במשקוף אבן מפואר, ומעליו מרפסת בעלת כרכובים מעוצבים. דלת הכניסה עשויה [[עץ (חומר גלם)|עץ]] מגולף, שמעליו [[סורגים|סורג]] מסוגנן ובו משולבת שנת חנוכת הבניין, 5661, כלומר שנת [[תרס"א]] ([[1901]]). שער הכניסה נמצא במרכז המבנה ומדגיש את הפרופורציות הסימטריות של כל המבנה. משער הכניסה נכנסים למבואת אולם הכניסה הראשי, ששטחו תחום על ידי ארבעה עמודים ו[[קשת (מבנה)|קשתות]] העשויות [[שיש]].

 

==הזנחת המבנה==

 

זאת ועוד, במסגרת תוכנית הסיוע נדרש שערי צדק על ידי המדינה לערוך [[תוכנית הבראה]], שכללה מימוש ומכירה של מתחם המבנה הישן, הנהלת בית החולים יצרה קשר עם קבוצת יזמים - אנשי עסקים, שבראשם [[דוד עזריאלי]], והגיעה איתם להסכם על ניצול השטח, שכלל הריסה של חלק מהמבנים, ובניה חדשה על בסיס המבנה המרכזי.

 

 

 

==קריית רשות השידור==

==לקריאה נוספת==

* אליהו (ב"ר גרשון) פרוש, '''שערי צדק''' - זכרונות, ירושלים, תשי"ב

* {{עיר בראי תקופה|א}}

* כתבי דוד ילין, ירושלים של תמול, ירושלים, תשמ"ג 1983

* אריה שושן, ירושלים עירי – חיי אנשי ירושלים, הוצאת שושנים, תשמ"א

* [[רות קרק]] – יוסף גלס, משפחת ולירו, שבעה דורות בירושלים 1800–1948, [[הוצאת גפן]], 2005

 

==קישורים חיצוניים==

*[http://www.medethics.org.il/articles/ASSIA/ASSIA2/R0021205.asp מקורות לתולדות בית החולים "שערי צדק"]

* {{מטח|[[שפרה שוורץ]]|מלחמת בתי החולים|7152}}