הבדלים בין גרסאות בדף "האודליסק הגדולה"

מ
החלפות (ריאליזם)
מ (החלפות (ריאליזם))
|סוג היצירה=ציור
}}
'''האודליסק הגדולה''' (ב[[צרפתית]]: '''La Grande Odalisque''') הוא ציור [[צבעי שמן|שמן]] מאת ה[[צייר]] ה[[צרפתי]] [[ז'אן-אוגוסט-דומיניק אנגר]] משנת [[1814]] המתאר [[אודליסק]] או פילגש. היצירה מסמנת מפנה עבור אנגר במעבר מסגנון ה[[נאו-קלאסיציזם]] לסגנון ה[[הזרם הרומנטי באמנות|רומנטיציזם]]. הציור עורר ביקורות רבות בעת הצגתו לראשונה. בנוסף, היצירה ידועה בפרופורציות המוארכות ובחוסר הראליזםהריאליזם בתיאור ה[[אנטומיה|אנטומי]] של גוף האישה. הציור מוצג ב[[הלובר|לובר]] מרכישתו בשנת [[1899]].
 
==אודות היצירה==
[[ממלכת נאפולי|מלכת נאפולי]] קרוליין בונפרטה, אחותו של [[נפוליאון בונפרטה]], הזמינה את הציור מאנגר.<ref>Weston, Helen (1996). "A Look Back on Ingres". Oxford Art Journal. 19 (2): 114–116.</ref> הציור הושלם בשנת 1814.{{הערה|{{קישור כללי|כותרת="Caroline Murat, la Grande Odalisque et les "Bains de mer" sur le môle de Portici"|אתר=Bulletin du Musée Ingres|כתובת=https://www.academia.edu/1644297/Caroline_Murat_La_Grande_Odalisque_et_les_Bains_de_Mer_sur_le_mole_de_Portici|שפה=fr|תאריך_וידוא=2020-05-24}}}} בעבודתו על גופה העירום של האישה בציור, אנגר הושפע מהציורים "[[ונוס מאורבינו]]" של [[טיציאן]] ו-"[[ונוס הישנה]]" של [[ג'ורג'ונה]]. הוא שאב גם השראה מ-"דיוקנה של מאדאם רקמייה" של [[ז'אק-לואי דויד]] בציור תנוחתה הייחודית של האישה - גב כלפי הצופה וראש מופנה. הצייר תיאר את האנטומיה של הפילגש בצורה מעוותת. הראש הקטן והאיברים המוארכים הם רק חלק מטכניקות המזוהות עם ה[[מנייריזם]], כמו ציורו של [[פארמיג'אנינו]], "[[המדונה בעלת הצוואר הארוך]]"<ref>Kleiner, Fred; Christian J. Mamiya (2005). Gardner’s Art Through the Ages (12 ed.). California: Wadsworth/Thompson Learning. pp. 826–827. ISBN 0-534-64091-5.</ref> שגם בו הדמות המצוירת סובלת מחוסר פרופורציה בחלקי גופה.
 
השילוב בין אלמנטים קלאסיים לבין טכניקות מזרם הרומנטיציזם עורר ביקורות חריפות בעת הצגת הציור לראשונה בשנת 1814. רבים ממבקריו של אנגר סברו כי הוא קורא תיגר על הסגנון האמנותי העכשווי. כאשר היצירה הוצגה בסלון בפריז בשנת [[1819]], אחד המבקרים טען שלדמות אין עצמות, שרירים, דם, חיות או כל משהו אחר שמאפשר דמיון.<ref>Benjamin, Roger (December 2000). "Ingres Chez Les Fauves". Art History. 23 (5): 754–755. 10.1111/1467-8365.00242.</ref> הדעה הכללית על אנגר הייתה שהוא מתעלם מהאנטומיה הגופנית שהייתה מאופיינת עם סגנון הריאליזם. הצייר העדיף קווים ארוכים, עקמומיות וכן שימוש בשפע במוטיבי תאורה.{{הערה|{{קישור כללי|כותרת="Une Odalisque"|אתר=Louvre Museum|כתובת=https://web.archive.org/web/20080118010317/http://www.louvre.fr/llv/oeuvres/detail_notice.jsp?CONTENT%3C%3Ecnt_id=10134198673226311&CURRENT_LLV_NOTICE%3C%3Ecnt_id=10134198673226311&FOLDER%3C%3Efolder_id=9852723696500815&fromDept=true&baseIndex=5&bmUID=1189640260361&bmLocale=en|שפה=en|תאריך_וידוא=2020-05-24}}}} רבים המשיכו לבקר אותו גם במהלך שנות ה-20 של [[המאה ה-19]].