אליעזר בן-יהודה – הבדלי גרסאות

'''דיבור עברי בתוך המשפחה''': בן-יהודה הקפיד לדבר רק עברית עם בני משפחתו, ואף ניסה, בהצלחה מועטת, להשפיע על משפחות נוספות שינהגו כמוהו. לפי עדות בני המשפחה, בנו בן-ציון לא דיבר כלל עד גיל שלוש. אמו לימדה אותו [[רוסית]] בסתר, וכשבן-יהודה גילה את הדבר התפרץ בכעס, ואז החל הילד לדבר. לצורך גידול הילד חייב היה בן-יהודה [[תחדיש|ליצור מילים חדשות]] כגון "[[wikt:בבה|בובה]]", "[[wikt:גלידה|גלידה]]", "[[wikt:אופניים|אופניים]]" ועוד. ההצלחה בדיבור העברי הביאה ארבע משפחות ירושלמיות נוספות לדבר עברית (יודליביץ, מיוחס, הורביץ וגרזובסקי – האחרון הוא [[יהודה גור]], לימים מחבר מילון גור), אולם ההצלחה לא סחפה אחריה רבים. לפי עדות משנת [[1902]] – למעלה מעשרים שנה אחרי שהחל בפעילותו – אפתה אז אשתו של בן-יהודה [[עוגה]] למשפחה העשירית שקיבלה על עצמה דיבור עברי בירושלים.