ימין רדיקלי בישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
YoniSch (שיחה | תרומות)
עריכה
שורה 1:
{{לשכתוב|אין הגדרה מקובלת וממוסמכת, חוסר מקורות, הכללות על סמך דוגמאות אזוטריות|נושא=ישראל}}
[[קובץ:Kach graf.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[גרפיטי]] של תנועת [[כהנא חי]], שרוסס על גבי חנות של ערבים בעיר [[חברון]]. האידאולוגיה ה[[כהניזם|כהניסטית]] היא מהאידאולוגיות המוכרות ביותר של הימין הרדיקלי היהודי בישראל ובעולם]]'''הימין הרדיקלי בישראל''' הוא כינוי נפוץ לארגונים ואישים מן [[ארגוני ימין בישראל|הימין הפוליטי בישראל]] בעלי דעה [[קיצוניות ורדיקליזם|רדיקלית]], אשר חותרים לשינויים משמעותיים במשטר או באופי התרבותי בישראל, וביןבין היתר תומכים בשלילת זכויות מערבים או בגירושם{{הערה|לדוגמה במקרה של [[כך]];}} או תומכים בביטול אופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל.
 
==הגדרה==
ישנו פולמוס סביב הגדרת המושג "ימין רדיקלי" קיים פולמוס מתמשך. בעוד שבעבר הנטייה הייתה לצמצם את המושג ולהגדירו באמצעות מאפיין אחד - התנגדות להגירה ולמהגרים, התפתחה החל מסוף המאה ה-20 תפיסה הגורסת כי מדובר ברעיון רחב יותר, המשקף אידיולוגיה מורכבת. בישראל היה מקובל במשך שנים לצמצם את המושג ולהגדירו רק על פי רעיון המקסימליזם הטריטוריאלי, במסגרת הדיון סביב מעמדם של שטחי [[יהודה, שומרוןושומרון וחבל עזה]]. [[אהוד שפרינצק]] היה הראשון שהרחיב את ההגדרה, והצביע על כך שהימין הרדיקלי בישראל מורכב משילוב של כמה רעיונות מרכזיים: אולטרה לאומיות, אי לגליזם, אי קבלת הדמוקרטיה וה[[פלורליזם]] כתפישות עולם מעצבות במדינה, [[קסנופוביה]], אפליה אתנית ו[[דרוויניזם חברתי]]{{הערה|עמי פדצהור ודפנה קנטי-נסים (2006). כהנא מת וה"כהניזם" חי:מודל להסבר בתמיכה בימין הקיצוני בישראל, מגמות:כתב עת בין תחומי במדעי החברה, גיליון מד (2), עמ'246-215}}.
 
== היסטוריה ושורשים ==
קיים קושי לקשור תנועות ימניות רדיקליות עם תנועות היסטוריות, כיוון שסיווג תנועות היסטוריות כימין רדיקלי אינו חד משמעי, לאור העובדה שתיחום הרדיקלית הוא על רקע התקופה ועליחסי רקעלתקופה קשתולקשת הדעות בשיח הצבוריהציבורי. לכן, חלק מהתנועות שבזמנןשבעבר בזמנן נחשבו רדיקליות נחשבות היום בתוך הקונצנזוס ולהפך. בנוסף לכך, לא קיימות היום תנועות ימין רדיקלי שהן המשך היסטורי של תנועות מהעבר. למרות האמור,זאת חלק מהימין הרדיקלי מושפע מתנועות היסטוריות. התנועה הראשונה ב[[היישוב|יישוב]] שנחשבה בזמנו לתנועת ימין רדיקלי, היא [[ברית הבריונים]] שהוקמה בשנת [[1931]] על ידי קבוצת אינטלקטואלים שבראשה עמדו ד"ר [[אב"א אחימאיר]], [[אורי צבי גרינברג]] וד"ר [[יהושע ייבין]]. התנועה דגלה באידאולוגיה לאומית פעילה וקראה למרד בשלטון הבריטי. בתקופה מאוחרת יותר{{כלומר?}}, נחשבו מחתרות ה[[אצ"ל]] ו[[הלח"י]] כימין רדיקלי{{מקור}}, בעיקר עקב דרך פעולתן. למרות זאת המחתרות לא ראו את עצמן כבעלי השקפה רדיקלית, ובנוגע ללח"י גם האלמנט ה"ימני" אינו מוחלט{{הערה|1=היה קיים פלג שנחשב שמאלי (ואף אולי רדיקלי) בראשות [[נתן ילין-מור]] שהיה אחד מן השלישייה שעמדה בראש הלח"י לאחר רצח אברהם שטרן.}}.
 
החל מ[[מלחמת ששת הימים]] החלו להתגבש תנועות ימניות רדיקליות, לאור השאלות המדיניות שעלו על סדר היום. אירועים רבים, ביניהם פינוי [[סיני]] במסגרת [[הסכם השלום עם מצרים]], [[האינתיפאדה הראשונה]], [[הסכמי אוסלו]], [[האינתיפאדה השנייה]] ו[[תוכנית ההתנתקות]] מ[[רצועת עזה]], גרמו בחלקים מהימין לתחושות של [[ניכור]] למדינה, ולכן הם פנו לימין הרדיקלי. לאחר פריחתן של תנועות כ[[גוש אמונים]] ו[[התנועה למען ארץ ישראל השלמה]], שראו בהקמת המדינה כ"[[אתחלתא דגאולה]]" עם ציפייתם לגאולה שלמה, או כהגשמת החזון הציוני. היו בהם קבוצות שתחושתם שהמדינה נקלעה למבוי סתום מבחינה תרבותית ומדינית, הביאה להתנגדותם לצביון המדינה ולגישות רדיקליות כנגדה.
התנועה הראשונה ב[[היישוב|יישוב]] שנחשבה בזמנו לתנועת ימין רדיקלי, היא [[ברית הבריונים]] שהוקמה בשנת [[1931]] על ידי קבוצת אינטלקטואלים שבראשה עמדו ד"ר [[אב"א אחימאיר]], [[אורי צבי גרינברג]] וד"ר [[יהושע ייבין]]. התנועה דגלה באידאולוגיה לאומית פעילה וקראה למרד בשלטון הבריטי.
 
בתקופה מאוחרת יותר{{כלומר?}}, נחשבו מחתרות ה[[אצ"ל]] ו[[הלח"י]] כימין רדיקלי{{מקור}}, בעיקר עקב דרך פעולתן. למרות זאת המחתרות לא ראו את עצמן כבעלי השקפה רדיקלית, ובנוגע ללח"י גם האלמנט ה"ימני" אינו מוחלט{{הערה|1=היה קיים פלג שנחשב שמאלי (ואף אולי רדיקלי) בראשות [[נתן ילין-מור]] שהיה אחד מן השלישייה שעמדה בראש הלח"י לאחר רצח אברהם שטרן.}}.
 
החל מ[[מלחמת ששת הימים]] החלו להתגבש תנועות ימניות רדיקליות, לאור השאלות המדיניות שעלו על סדר היום. אירועים רבים, ביניהם פינוי [[סיני]] במסגרת [[הסכם השלום עם מצרים]], [[האינתיפאדה הראשונה]], [[הסכמי אוסלו]], [[האינתיפאדה השנייה]] ו[[תוכנית ההתנתקות]] מ[[רצועת עזה]], גרמו בחלקים מהימין לתחושות של [[ניכור]] למדינה, ולכן הם פנו לימין הרדיקלי.
 
לאחר פריחתן של תנועות כ[[גוש אמונים]] ו[[התנועה למען ארץ ישראל השלמה]], שראו בהקמת המדינה כ"[[אתחלתא דגאולה]]" עם ציפייתם לגאולה שלמה, או כהגשמת החזון הציוני. היו בהם קבוצות שתחושתם שהמדינה נקלעה למבוי סתום מבחינה תרבותית ומדינית, הביאה להתנגדותם לצביון המדינה ולגישות רדיקליות כנגדה.
 
== מאפייני אוכלוסייה ==
קיים מחנה של ימין רדיקלי חילוני, המתאפיין בחתירה לפתרונות רדיקליים לבעיות המדיניות וקיים מחנה של ימין רדיקלי דתי התומך בשינוי אופיה החילוני של המדינה. תיחום זה הוא תאורטי ובפועל ניתן לראות טשטוש מסוים בגבולות הנזכרים לעיל.
 
== יעדיו של הימין הרדיקלי הדתי ==
הימין הרדיקלי הדתי מזדהה עם עמדותיו של הימין הרדיקלי הכללי, וביתר חריפות הנובעת מהשקפה שארץ ישראל ניתנה ליהודים מאלוהים, וזכות זו היא אבסולוטית. הימין הרדיקלי מאמין שארץ ישראל שייכת לעם ישראל ואין לוותר על שום חלק מחלקיה, וכתוצאה מכך הוא רואה חובה להילחם על הריבונות היהודית על הארץ. מלבד התחום המדיני, הימין הרדיקלי הדתי תומך בשינוי אופיה החילוני ופועל להביא לשינוי התרבות והמשטר במדינה ולעיתים שואף ל[[מדינת הלכה]]. דוגמאות לפעילות שכזו:
* היוזמה לחידוש ה[[סנהדרין]], שהביאהוהקמת להקמת"[[הסנהדרין החדשה]]" גוף המכנה את עצמו בשם "סנהדרין" ורואההרואה את עצמו כבסיס להקמת הסנהדרין. גוף זה פרסם מספר פסקי הלכה בתחומי אקטואליה, והוא קורא בפרסומיו לניהול המדינה על פי [[ההלכה]].
 
* התנועות הקוראות להקמת [[בית המקדש השלישי]] ו[[חידוש עבודת הקורבנות]].
מלבד התחום המדיני, הימין הרדיקלי הדתי פועל להביא לשינוי התרבות והמשטר במדינה. חלק מהימין הרדיקלי הדתי בישראל רוצה ליצור [[מדינת הלכה]]. דוגמאות לפעילות שכזו:
* היוזמה לחידוש ה[[סנהדרין]], שהביאה להקמת גוף המכנה את עצמו בשם "סנהדרין" ורואה את עצמו כבסיס להקמת הסנהדרין. גוף זה פרסם מספר פסקי הלכה בתחומי אקטואליה, והוא קורא בפרסומיו לניהול המדינה על פי [[ההלכה]].
* '''התנועות למען כינון המקדש''' הפועלות להקים את [[בית המקדש]], וקוראות להתיר הקרבת קרבנות והקמת בית המקדש.
 
== דרכי פעולה ==
שורה 30 ⟵ 19:
* ייצוג פרלמנטרי: חלק מתנועות הימין הרדיקלי יוצגו בעבר ב[[הכנסת|כנסת]].
* הפגנות ומחאות פוליטיות: תנועות הימין הרדיקלי מארגנות [[הפגנה|הפגנות]], עצרות, [[שדולה (הכנסת)|שדולות]] ומחאות אחרות כדי להציג את עמדתן.
* שלילת לגיטימציה של אנשי ציבור מקרב מתנגדיהם הפוליטיים ואחרי עובדי ציבור ואנשי כוחות הביטחון שהיו מעורבים בפינוי התנחלויות. זו יכולה לבוא לידי ביטוי בגידופם, ייחולים למותם בצורה עקיפה, או בטקסטקסי "[[פולסא דנורא]]", או התרת דמם בפסקי דת שונים{{הערה|1=[http://www.haaretz.co.il/1.1549832 ראש מכון המקדש נחקר על הסתה ואיומים על נווה], [[הארץ]], [[27 בפברואר]] [[2007]].}}. מעמדם של הטקסים הדתיים הללו שולי ושנוי במחלוקת, אולם לא חסר השפעה. בשנות האלפיים החלה תופעה של התנכלות ל[[קצין|קציני]] [[צה"ל]] שהיו מעורבים ב[[תוכנית ההתנתקות]], כגון הפגנות לפני בתיהם וקריאות להדרת הדתיים שבהם מתפילות בבתי כנסת. דרך פעולה אחרת היא הגשת תביעות אזרחיות כנגדנגד [[שוטר|אנשי משטרהשוטרים]] שהיו מעורבים בעימותים אלימים עם מתנחלים או מפגינים{{הערה|{{ynet|אפרת וייס|המז"פ של הימין: זהו את השוטרים התוקפנים|3431908|31 ביולי 2007}}}}.
* הקמת [[מאחזים|התיישבויות]] באופן עצמאי וללא היתרים, כדי לקבוע עובדות בשטח ולעיתים במחאה על פיגועים שביצעו [[טרור פלסטיני|ארגוני טרור פלסטיניים]].
* [[טרור יהודי בישראל|טרור יהודי]] כנגד האוכלוסייה הערבית: יחידים והתארגנויות מחתרתיות שונות ביצעו פיגועי [[טרור]] נגד ערבים, בהם התנקשות [[המחתרת היהודית]] בראשי עיריות ביהודה ושומרון, [[טבח מערת המכפלה]] ו[[רצח מוחמד אבו ח'דיר|רצח הנער מוחמד אבו ח'דיר]].
* [[אלימות פוליטית]] של בודדים כנגד מתנגדים פוליטיים. חלקם החריפו אף לכדי [[רצח פוליטי]] ו[[טרור יהודי בישראל|טרור]], כגון אירוע [[רצח אמיל גרינצווייג]] שבו זרק [[יונה אברושמי]] [[רימון רסס]] אל עבר הפגנת [[שלום עכשיו]], ניסיון ההתנקשות ב[[זאב שטרנהל]], ו[[רצח יצחק רבין]], [[ראש ממשלת ישראל]].
* "[[תג מחיר (דרך פעולה)|תג מחיר]]": דרך פעולה בלתי חוקית שבה נוקטים לעיתים [[נוער הגבעות|נערי גבעות]], הכוללת פגיעה ב[[פלסטינים]] או ב[[רכוש]]ם, פגיעה ברכוש [[משטרת ישראל]] ו[[צה"ל]] (בעיקר בכלי רכב), [[הפגנה|הפגנות]] ו[[חסימת כבישים]]. פעולות אלה מבוצעות לעיתים בתגובה להריסת [[בנייה בלתי חוקית בישראל|מבנים בלתי חוקיים]] ב[[מאחז]]ים על ידי משטרתמערכת ישראל וצה"להביטחון או בתגובה לתקיפות של ערבים כלפי יהודים.
 
== ביקורת ==
שורה 40 ⟵ 29:
מבקרי הימין הרדיקלי טוענים שהעמדות בהן הוא דוגל הן [[פשיזם|פשיסטיות]], [[לאומנות|לאומניות]] ו[[גזענות|גזעניות]] כלפי [[ערבים]] ו[[מהגרים]]. המבקרים רואים בימין הרדיקלי סכנה לדמוקרטיה, וטוענים שהוא נוקט באלימות ובאי כיבוד ה[[חוק]], ה[[דמוקרטיה]] ו[[זכויות האדם]].
 
בעקבות [[רצח יצחק רבין]] בידי [[יגאל עמיר]], איש הימין הרדיקלי, היו שראו בימין הרדיקלי (או אף בכלל הימין) אשם ברצח, והאשימו אותו ב[[הסתה]] שהובילה לרצח. היו בימין הרדיקלי שטענו שה[[שב"כ]] אחראי לרצח, תוך הסתמכות עלוהגו [[תאוריות הקשר על רצח רבין|תאוריות קשר על רצח רבין]].
 
יש המאשימים את הימין הרדיקלי בכך ששאיפתם ל[[ארץ ישראל השלמה]] ולהקמת ה[[התנחלויות]] תוביל למצב של [[פתרון מדינה אחת|מדינה אחת]] [[מדינה דו-לאומית|דו-לאומית]] ללא רוב [[יהודים|יהודי]], ובכך תמיט חורבן על [[מדינת ישראל]] ועל ה[[ציונות]].