ימין רדיקלי בישראל

מחנה פוליטי קיצוני בישראל
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: אין הגדרה מקובלת וממוסמכת, חוסר מקורות, הכללות על סמך דוגמאות אזוטריות.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

הימין הרדיקלי בישראל (או הימין הקיצוני בישראל) הוא כינוי נפוץ לארגונים ואישים מן הימין הפוליטי בישראל בעלי דעה רדיקלית, אשר חותרים לשינויים משמעותיים במשטר או באופי התרבותי בישראל, תומכים בשלילת זכויות מערבים או בגירושם[1], או תומכים בביטול אופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל. יחד עם זאת, לא פעם ישנו קושי בהגדרה מהו "רדיקלי".

גרפיטי של תנועת כהנא חי, שרוסס על גבי חנות של ערבים בעיר חברון. האידאולוגיה הכהניסטית היא מהאידאולוגיות המוכרות ביותר של הימין הרדיקלי היהודי בישראל ובעולם

הגדרה עריכה

ישנו פולמוס סביב הגדרת המושג "ימין רדיקלי". בעוד שבעבר הנטייה הייתה לצמצם את המושג ולהגדירו באמצעות מאפיין אחד - התנגדות להגירה ולמהגרים, התפתחה החל מסוף המאה ה-20 תפיסה הגורסת כי מדובר ברעיון רחב יותר, המשקף מנעד של אידאולוגיות. בישראל היה מקובל במשך שנים לצמצם את המושג ולהגדירו רק על פי רעיון המקסימליזם הטריטוריאלי [דרוש מקור], במסגרת הדיון סביב מעמדם של יהודה ושומרון וחבל עזה. אהוד שפרינצק היה הראשון שהרחיב את ההגדרה, והצביע על כך שהימין הרדיקלי בישראל מורכב משילוב של כמה רעיונות מרכזיים: אולטרה-לאומיות, אי-לגליזם, אי קבלת הדמוקרטיה והפלורליזם כתפישות עולם מעצבות במדינה, קסנופוביה, אפליה אתנית ודרוויניזם חברתי[2].

היסטוריה עריכה

קיים קושי לקשור תנועות ימניות רדיקליות עם תנועות היסטוריות, כיוון שסיווג תנועות היסטוריות כימין רדיקלי אינו חד משמעי, לאור העובדה שתיחום הרדיקלית הוא יחסי לתקופה ולקשת הדעות בשיח הציבורי. לכן, חלק מהתנועות שבעבר בזמנן נחשבו רדיקליות נחשבות היום בתוך הקונצנזוס ולהפך. בנוסף לכך, לא קיימות היום תנועות ימין רדיקלי שהן המשך היסטורי של תנועות מהעבר. למרות זאת חלק מהימין הרדיקלי מושפע מתנועות היסטוריות.

החל ממלחמת ששת הימים החלו להתגבש תנועות ימניות רדיקליות, לאור השאלות המדיניות שעלו על סדר היום. אירועים רבים, ביניהם פינוי סיני במסגרת הסכם השלום עם מצרים, האינתיפאדה הראשונה, הסכמי אוסלו, האינתיפאדה השנייה ותוכנית ההתנתקות מרצועת עזה, גרמו בחלקים מהימין [דרוש מקור: מי?] לתחושות של ניכור למדינה, ולכן הם פנו לימין הרדיקלי.

דרכי פעולה עריכה

תנועות וארגונים שונים בימין הרדיקלי השתמשו במהלך השנים במגוון דרכים להשגת מטרותיהם ובהן:

ביקורת עריכה

מבקרי הימין הרדיקלי [דרוש מקור: מי?] טוענים שהעמדות בהן הוא דוגל הן פשיסטיות, לאומניות וגזעניות כלפי ערבים ומהגרים. המבקרים רואים בימין הרדיקלי סכנה לדמוקרטיה, וטוענים שהוא נוקט באלימות ובאי כיבוד החוק, הדמוקרטיה וזכויות האדם.[דרוש מקור]

בעקבות רצח יצחק רבין בידי יגאל עמיר, איש הימין הרדיקלי, היו שראו [5] בימין הרדיקלי (או אף בכלל הימין) אשם ברצח, והאשימו אותו בהסתה שהובילה לרצח. היו בימין הרדיקלי [דרוש מקור: מי?] שטענו שהשב"כ אחראי לרצח, תוך הסתמכות על תאוריות קשר על רצח רבין.

יש המאשימים [דרוש מקור: מי?] את הימין הרדיקלי בכך ששאיפתם לארץ ישראל השלמה ולהקמת ההתנחלויות תוביל למצב של מדינה אחת דו-לאומית ללא רוב יהודי, ובכך תמיט חורבן על מדינת ישראל ועל הציונות.

הרוב המוחלט של הימין כגון: מועצת יש"ע, המתנחלים ורבני הציונות הדתית מגנים את הפעולות האלימות של הימין הרדיקלי, ובפרט את תופעת "תג מחיר", הן מסיבות מוסריות של פגיעה בחפים מפשע, והן מסיבות הלכתיות, כגוון האיסור ההלכתי על "גזל הגוי".

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ לדוגמה במקרה של כך;
  2. ^ עמי פדצהור ודפנה קנטי-נסים (2006). כהנא מת וה"כהניזם" חי:מודל להסבר בתמיכה בימין הקיצוני בישראל, מגמות:כתב עת בין תחומי במדעי החברה, גיליון מד (2), עמ'246-215
  3. ^ ראש מכון המקדש נחקר על הסתה ואיומים על נווה, הארץ, 27 בפברואר 2007.
  4. ^ אפרת וייס, המז"פ של הימין: זהו את השוטרים התוקפנים, באתר ynet, 31 ביולי 2007
  5. ^ יאיר אלטמן, אין חרטה בימין הקיצוני: "הפולסא דנורא עבדה", באתר ynet, 20 באוקטובר 2010;   יוסי מלמן, לא, כּאלוֹ, לא תימלט מאחריות לרצח רבין, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2021; 103FM, ‏דידי הררי: "מארגני העצרת לזכר רבין חושבים שכל הימין אשם ברצח", באתר מעריב אונליין, 29 באוקטובר 2019; ניר יהב‏, הספירה לאחור: שרשרת האירועים שהובילו אל הרצח הבלתי נמנע, באתר וואלה!‏, 22 באוקטובר 2015