אשקלון (עיר עתיקה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏תולדות העיר: יחס חיובי לצבא החשמונאי בתקופת יונתן
שורה 25:
 
אשקלון נבנתה מחדש ב[[התקופה ההלניסטית בארץ ישראל|תקופה ההלניסטית]] והייתה ל[[נמל]] ימי חשוב.
בתקופת שלטונו של [[יונתן הוופסי]], התקבל הצבא ה[[חשמונאים|חשמונאי]] באשקלון באהדה, וזאת בניגוד ליחסם של תושבי ערי החוף האחרות.{{הערה|[[מנחם שטרן]], '''מחקרים בתולדות ישראל בימי הבית השני''', עמ' 96.}}
בשנת 104 לפנה"ס הצליחו תושבי אשקלון להשיג [[אוטונומיה]], על זאת מעיד תאריך העיר המתחיל משנה זו. בימי המלך ה[[חשמונאים|חשמונאי]]החשמונאי [[אלכסנדר ינאי]], כאשר כל אזור החוף עבר לשליטת הממלכה החשמונאית, נשארה אשקלון עצמאית והייתה מובלעת הלניסטית בשל קשריה ובריתה עם [[מצרים התלמיית]].
 
ב[[התקופה הרומית|תקופה הרומית]] תפסה אשקלון מקום חשוב בעולם התרבות היווני, סופרים ופילוסופים יוונים רבים, כגון [[אנטיוכוס מאשקלון]], היו מילידי העיר.{{הערה|1={{קתדרה|יוסף גייגר|אנשי רוח יוונים מאשקלון|60.3|60, יוני 1990, עמ' 16-5}}}} שמות אלים יוונים נתגלו במטבעות אשקלון, והעיר הייתה ידועה בפולחן האלה [[עשתורת]] שנתגלגלה ב[[אפרודיטה]] בתקופה ההלניסטית.