ממלכת החשמונאים – הבדלי גרסאות

[[אלכסנדר ינאי]], הכובש הגדול של ממלכת החשמונאים, שאף מת בשדה הקרב (מקדחת), בשרשרת של מלחמות בלתי פוסקות בעיקר כנגד הערים היווניות, כבש שטחים נרחבים בעמק הירדן הצפוני והדרומי מה[[נבטים]], וכן את [[הגולן]] ו[[עמק החולה]], ושטחים נוספים כ[[גדר (עיר מקראית)|גדר]], פלה, סלוקיה, [[גמלא (יישוב עתיק)|גמלא]], [[אנתידון]], רפיח, רינוקורורה, ו[[עזה]]. לאחר ניסיונו הכושל לכבוש את עכו, השתלט ינאי על שורה של ערי חוף הלניסטיות כמו [[תל דור|דור]], מגדל סטרטון (לימים [[קיסריה]]) ו[[אפולוניה]]. מגמה זו השתייכה להתרחבות טריטוריאלית של יהודה לכיוון צפון-מערב בעיקר להשתלטות על בסיסי צי מסחרי וצבאי קיימים, וכן על קווי הגנה קדמית חשובה. בתקופתו מעט ערי חוף כמו עכו ואשקלון נותרו הלניסטיות. מדיניות הכיבושים שלו נועדה להשיג שליטה בשתי דרכי המסחר בארץ, "דרך המלך" ו"דרך הים", ובמיוחד בעזה שער המסחר לארץ, שהעשירו מאוד את קופת המדינה.{{הערה|שם=מלחמותאלכסנדר|1=אריה כשר, '''מלחמות אלכסנדר ינאי בנבטים''', מדינת החשמונאים}}

 

 

כיבוש [[גנאיוס פומפיוס מגנוס]] ביהודה היה סוף התרחבות הגאוגרפית של הממלכה החשמונאית. ביחד עם נטילת עצמאותה, פומפיוס קיצץ את גבולותיה, ונטל ממנה שטחים נרחבים: כל כיבושי אלכסנדר ינאי, יפו ואף [[עמק יזרעאל]], כך שנותרו לה יהודה, אדום הדרומית, עבר הירדן היהודי והגליל. הוא גם שיקם את הערים ההלניסטיות שהחריבו החשמונאים, בחוף הים, בשומרון, בעמק יזרעאל, ואף בעבר הירדן הצפוני.