יהושע שוורץ – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הדוקטוראט->הדוקטורט - תיקון תקלדה בקליק
מ הוספת קישור לפרופסור מן המניין
שורה 15:
את לימודי [[תואר ראשון|התואר הראשון]] עשה שוורץ ב[[ישיבה יוניברסיטי]] וסיים ב-[[1974]]. באותה שנה הוא עלה לישראל והחל לימודי [[תואר שני]] ושלישי בחוג להיסטוריה של עם ישראל שב[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]]. את המ.א. סיים ב-[[1977]] וכתב על עליה מבבל [[תקופת האמוראים|בתקופת האמוראים]] ואת הדוקטורט סיים ב-[[1981]] וכתב על "תולדות היישוב היהודי ב[[דרום יהודה]] אחרי מלחמת [[בר כוכבא|בר-כוכבא]] עד [[הכיבוש הערבי של ארץ ישראל|הכיבוש הערבי]]". את שני התארים עשה בהנחיית פרופ' [[שמואל ספראי]].
 
שוורץ החל ללמד במחלקה ללימודי ארץ-ישראל בבר-אילן (היום לימודי ארץ-ישראל וארכאולוגיה) ב-[[1979]] ונתמנה לדרגת מרצה ב-[[1981]]. ב-[[1986]] הפך מרצה-בכיר, ב-[[1991]] פרופסור חבר וב-[[1996]] הועלה שוורץ לדרגת [[פרופסור מן המניין]]. שוורץ שימש כראש [[המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן|המחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכאולוגיה]] ([[1992]]–[[1994]]), כדיקן הפקולטה למדעי היהדות ([[2001]]–[[2005]]), כראש המרכז ללימודי יסוד ביהדות ([[2007]]–[[2013]]), כיו"ר ועדת הספריות של האוניברסיטה, כחבר הוועדה המרכזת של הסינט ובעוד תפקידים רבים אחרים.
 
שוורץ מתמחה בתולדות היישוב בארץ-ישראל ב[[תקופת בית שני]] וב[[תקופת המשנה]] ו[[תקופת התלמוד|התלמוד]] וספרו "היישוב היהודי ביהודה אחרי מלחמת בר-כוכבא עד הכיבוש הערבי" זכה ב[[פרס יצחק בן-צבי]] לשנת [[ה'תש"ן|תש"ן]] ([[1990]]). הוא עוסק גם בתולדות ירושלים, בחקר התרבות החומרית של [[ארץ ישראל בעת העתיקה|ארץ-ישראל בעת העתיקה]], בתולדות היישוב הנוצרי בארץ-ישראל [[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|בתקופה הביזאנטית]] ועוד.