קנאים (בית שני) – הבדלי גרסאות

 

כובשי [[מצדה]] אינם קשורים לאנשי [[אלעזר בן חנניה]], שאינם קשורים לאנשי [[מנחם בן יהודה|מנחם בן יהודה הגלילי]], לסיקריים, ולאנשי [[אלעזר בן שמעון]] מפקד המרד. שתי הקבוצות הקנאיות המאוחרות יותר, קבוצת [[יוחנן מגוש חלב]] וקבוצת [[שמעון בר גיורא]], גם הן אינן קשורות זו לזו אלא באידאולוגיה הקנאית בלבד.

 

הקנאים מופיעים לראשונה כקבוצה מגובשת, אידאולוגית, קיצונית ומרדנית בשנת [[66]] לספירה, שנת פרוץ המרד ברומאים. יוסף בן מתתיהו מציין כי כעבור שנה מאז פרוץ המרד, כאשר מדכאים הרומאים את ההתנגדות היהודית הרופפת בגליל ומדרימים לכיוון [[שפלת החוף]] וירושלים, מתחילה התנועה הקנאית להתארגן מתוך מיזוג בין כמה קבוצות כפריות שבסמוך לירושלים, אשר עקרו לעיר ובקשו לנהל מתוכה את המלחמה ברומאים. מנחם בן יהודה הגלילי פרץ לירושלים, המית את [[חנניה בן נדבאי]] הכהן הגדול, והיה לשליט עריץ. לבד מאמונתו בכוחו הפיזי ובצדקת דרכו עטה על עצמו מנחם בגדי מלכות, ואולי גם בשל נטיותיו המשיחיות, וכך עלה למקדש להתפלל לאלוהיו. מנחם הקיף עצמו בקבוצה של קנאים, הן כדי להגן על חייו והן כדי לבטא את סימני שלטונו.